וַיָּ֩חׇן֩ יְהֹוָ֨ה אֹתָ֤ם וַֽיְרַחֲמֵם֙ וַיִּ֣פֶן אֲלֵיהֶ֔ם לְמַ֣עַן בְּרִית֔וֹ אֶת־אַבְרָהָ֖ם יִצְחָ֣ק וְיַעֲקֹ֑ב וְלֹ֤א אָבָה֙ הַשְׁחִיתָ֔ם וְלֹא־הִשְׁלִיכָ֥ם מֵעַל־פָּנָ֖יו עַד־עָֽתָּה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וְחֵס יְיָ עֲלֵיהוֹן וּרְחַם עֲלֵיהוֹן וְאִתְפְּנֵי בְּמֵימְרֵיהּ לְאוֹטָבָא לְהוֹן בְּדִיל קְיָמֵיהּ דְעִם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְלָא אֲבָה לְחַבָּלוּתְהוֹן וְלָא אַגְלִינוּן מֵאֲרַע בֵּית שְׁכִינְתֵּיהּ עַד כְּעַן:
עד עתה. רצה לומר: עד עולם, כי כל הקורא במקרא הזה, כל אחד בזמנו, אומר עד עתה:
ויחן. מלשון חנינה וחמלה:
ולא אבה. ולא רצה:
ויחן ה' אותם מצד החנינה וירחמם מצד הרחמים, ויפן אליהם מצד זכות אבות, כי גם עד עתה לא אבה השחיתם, כי היה העונש רק כדי שישובו בתשובה, ולא היה העונש על ידי הסתר פנים רק בהשגחה, ועל זה אמר ולא השליכם מעל פניו עד עתה, ולכן כשראה שיושחתו לגמרי שב אליהם, והגם שבימי חזאל לא היה אפשר כי חזאל נמשח לזה על ידי נבואת אליהו:
