וַיֹּ֗אמֶר פְּתַ֧ח הַחַלּ֛וֹן קֵ֖דְמָה וַיִּפְתָּ֑ח וַיֹּ֨אמֶר אֱלִישָׁ֤ע יְרֵה֙ וַיּ֔וֹר וַיֹּ֗אמֶר חֵץ־תְּשׁוּעָ֤ה לַֽיהֹוָה֙ וְחֵ֣ץ תְּשׁוּעָ֣ה בַאֲרָ֔ם וְהִכִּיתָ֧ אֶת־אֲרָ֛ם בַּאֲפֵ֖ק עַד־כַּלֵּֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה. מוּל אֶרֶץ אֲרָם שֶׁהֵם בַּמִּזְרָח, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: אֲרָם מִקֶּדֶם.
יְרֵה וַיּוֹר. שְׁדֵי וּשְׁדָא.
וַיֹּאמֶר חֵץ תְּשׁוּעָה וְגוֹ'. אֱלִישָׁע אָמַר הַחֵץ הַזֶּה יִהְיֶה סִימַן תְּשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל.
בַּאֲפֵק. שֵׁם הָעִיר.
וַאֲמַר פְּתַח כֵּוָן לְמַדִינְחָא וּפְתַח וַאֲמַר אֱלִישָׁע שְׁדֵי וּשְׁדָא וַאֲמַר הָדֵין גִירָא יִתְעֲבֵיד לָנָא פּוּרְקָנָא מִן קֳדָם יְיָ וְהָדֵין גִירָא יִתְעֲבֵיד לָנָא נִצְחָנָא בֶּאֱנַשׁ אֲרָם וְתִמְחֵי יַת אֱנַשׁ אֲרָם בַּאֲפֵיק עַד דְיִשְׁתֵּיצוּן:
קדמה. אל מול ארם היושב מקדם כמו שנאמר (ישעיהו ט יא): ארם מקדם:
ירה. השלך החצים מהקשת:
ויור. שמע לו וירה:
ויאמר. בעת שירה אמר הנביא:
חץ תשועה וכו׳. רצה לומר: על ידי החץ יהיה תשועה המיוחדת לה׳ לבוא מאתו, ובאיזה עם יפול החץ שיהיה על ידו תשועה לישראל, בארם יפול החץ:
באפק. במקום אפק תכה אותם עד תכלם:
ירה ויור. ענין השלכת חצים:
ויאמר ב. במה שפתח החלון קדמה להראות שהיריה תהיה נגד ארם שהוא במזרח כמ"ש ארם מקדם, ג. במ"ש ירה, וכשירה החצים אמר הנביא שיהיה חץ תשועה המיוחסת לה' וכחו הגדול ויהיה זה בארם, וציין לו שיכה אותם באופן ששם כבר הוכו ארם ע"פ נביא בימי אחאב והיה מקום מוכן לתשועה:
ויאמר פתח החלון קדמה. הנה היה זה רמז להכאת ארם כי הם היו מזרחיים להם:
ויאמר אלישע ירה ויור ויאמר חץ תשועה לה'. העיר אותו כי בכחו זה שקנה מידי אלישע ינצח במלחמת ארם וזה החץ שירה עתה הוא סימן לזה ואמר שיכם באפק עד כלה הנה בחר שהיתה המלחמה באפק כי משם יתכן לו יותר לנצחם וכבר זכרנו שהש"י כשיעשה המופתים יעשה באופן אשר בו יהיה בהם יותר מעט מן הזרות:
