וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֤י יוֹאָשׁ֙ וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וּגְב֣וּרָת֔וֹ אֲשֶׁ֣ר נִלְחַ֔ם עִ֖ם אֲמַצְיָ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וּשְׁאַר פִּתְגָמֵי יוֹאָשׁ וְכָל דַעֲבַד וּגְבוּרָתֵיהּ דְאַגִיחַ עִם אֲמַצְיָה מֶלֶךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה הֲלָא אִינוּן כְּתִיבִין עַל סֵפֶר פִּתְגָמֵי יוֹמָא לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:

ויתר וגו׳. אף שאחרי זה יספר עוד ממעשה יואש, ואף שתי המקראות האלו אמורים שם ואולי לפי שרמז עליו בקצרה שיהיה מושיע לישראל מיד ארם, וסמכה לספורי אביו, כי באה בתפלתו, ואף התחילה בימי מלכותו, ולזה ראה להזכיר כל מעשיו בקצרה עד אחר מותו, חוזר שוב לפרש מעשיו בארוכה, ועד אחר מותו: