בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֤ים וְשָׁלֹשׁ֙ שָׁנָ֔ה לְיוֹאָ֥שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ יְהוֹאָחָ֨ז בֶּן־יֵה֤וּא עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃

בִּשְׁנַת עַסְרִין וּתְלַת שְׁנִין לְיוֹאָשׁ בַּר אֲחַזְיָה מֶלֶךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה מְלַךְ יְהוֹאָחָז בַּר יֵהוּא עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שְׁבַע עַסְרֵי שְׁנִין:

בשנת עשרים ושלש. כי יהואש מלך בתחלת שבע ליהוא, ויהוא מת בסוף כ״ח למלכו, והוא כ״ב ליהואש, ובתחלת השנה הבאה מלך יהואחז, אם כן היא כ״ג ליהואש:

שבע עשרה שנה. ומקוטעות היו:

בשנת עשרים ושלש, לפי החשבון שנזכר למעלה שבשנת שבע ליהוא מלך יהואש [ויהוא מלך כ"ח שנה, אם כן מת יהוא בשנת כ"א ליואש, ופי' הרד"ק שהיו שנים מקוטעות שמ"ש בשנת שבע ליהוא מלך יואש היה בתחלת שבע, וכן מ"ש כאן בשנת עשרים ושלש היינו בתחלת אותו שנה והיה כ"א שנים שלמות:

בשנת עשרים ושלש שנה ליואש עד סוף הספר. בשנת עשרים ושלש ידוע כי שש שנים נחבא יואש ואלו השש שנים מלך יהוא קודם מלוך יואש ולזה יתבאר כי בראש שנת עשרים ושלש ליואש מלך אחזיהו: