מְלָכִים ב׳ י״ב · ה׳

וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹאָ֜שׁ אֶל־הַכֹּהֲנִ֗ים כֹּל֩ כֶּ֨סֶף הַקֳּדָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־יוּבָ֤א בֵית־יְהֹוָה֙ כֶּ֣סֶף עוֹבֵ֔ר אִ֕ישׁ כֶּ֥סֶף נַפְשׁ֖וֹת עֶרְכּ֑וֹ כׇּל־כֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֤ר יַֽעֲלֶה֙ עַ֣ל לֶב־אִ֔ישׁ לְהָבִ֖יא בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

מְלָכִים ב׳ י״ב ה׳ נלמד כאן עם 5 מפרשים קלאסיים: רש״י, תרגום יונתן, מצודת דוד, מלבי״ם, רלב״ג. הפסוק הוא הפסוק הה׳ בפרק י״ב במְלָכִים ב׳, מתוך 22 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כֶּסֶף עוֹבֵר אִישׁ כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכּוֹ. שְׁנֵי כְסָפִים יֵשׁ כָּאן, כֶּסֶף עוֹבֵר, הוּא כֶּסֶף הַשְּׁקָלִים שֶׁבְּכָל שָׁנָה, הַנֶּאֱמַר בּוֹ: כָּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים, וְאִישׁ שֶׁיִּתְנַדֵּב עֶרְכַּת נַפְשׁוֹ, הָאוֹמֵר עֶרְכִּי עָלַי.

כָּל כֶּסֶף אֲשֶׁר יַעֲלֶה וְגוֹ'. כְּגוֹן הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מָנֶה לְבֶדֶק הַבַּיִת.

The Metsudah Tanach series, Lakewood, N.J · ספריא · CC BY

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַאֲמַר יְהוֹאָשׁ לְכַהֲנַיָא כֹּל כְּסַף קוּדְשַׁיָא דְמִתָּעַל לְבֵית מַקְדְשָׁא דַיְיָ כְּסַף תִּקְלַיָא דַעֲבַר עַל מִנְיָן גַבְרַיָא כְּסַף פּוּרְקַן נַפְשָׁתָא דְמִתַּן גְבַר פּוּרְקַן נַפְשֵׁיהּ אַף כָּל כְּסַף דְמִתְנַדַב גְבַר בְּלִבֵּיהּ לְאַיְתָאָה לְבֵית מַקְדְשָׁא דַיָי:

Mikraot Gedolot

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כסף עובר. בתחילת המקרא אמר כל כסף וכו׳, וחוזר ומפרש מה הן הכספים, ואמר כסף עובר, רצה לומר: מחצית השקל, שנאמר בו (שמות ל יג): זה יתנו כל העובר על הפקודים:

איש וכו׳. גם הכסף הבא מהאיש אשר יערוך נפש, שדמיו קצובים בתורה, ולפי רוב השנים אשר יעלה וכו׳, גם הכסף העולה על לב איש להביא בנדבה:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

(ה-ו) השאלות: יש שנוים רבים מן הספור הנזכר כאן אל המסופר בדברי הימים כמו שתראה בפנים, וצריך להשוות ספורי עזרא עם ספורי וכתב ספר מלכים: (ה-ו) ויאמר יהואש, פה נזכר שצוה לכהנים שיקחו קדשי בני ישראל לעצמם, ובעד זה הוטל עליהם לחזק את בדק הבית, וזכר שצוה להם לקחת שלשה מיני הקדש, א. כסף מחצית השקל, וזה כסף עובר על הפקודים, ב. כסף ערכין, ג. כסף נו"נ והקדשים והחרמים, ובדברי הימים נזכר שהיה עם לב יואש לחדש את בית ה' ויקבץ את הכהנים והלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלהיכם מדי שנה בשנה ואתם תמהרו לדבר, ולא מהרו הלוים ויקרא המלך ליהוידע הראש ויאמר לו מדוע לא דרשת על הלוים להביא מיהודה ומירושלים את משאת משה עבד ה' והקהל לישראל לאהל העדות, כי עתליה המרשעת בניה פרצו את בית האלהים וגם כל קדשי בית ה' עשו לבעלים, נראה שהם שני ספורים, כי יואש רצה לחדש את בית ה', היינו להעמידו ביופיו ובמתכונתו כמו שהיה בעת חדושו, ולזה לא היה מספיק הנו"נ וכסף עובר שזה היה מספיק רק לבדק הבית לא לחדושו, וזה נזכר בדברי הימים, ושלתכלית זה צוה שהלוים יצאו לערי יהודה ויקבצו כסף לתכלית זה, וצוה שימהרו ויעשו זאת, והלוים לא מהרו, והיה עוד ציוי אחר לתקן בבהמ"ק בדק הבית הרגיל שהיה נוהג תמיד, ולזה היה מספיק מותר שירי הלשכה ומעות ההולכים לבדק הבית וזה נזכר במלכים, והמלך צוה שזה יקחו הכהנים מאת מכריהם ותחת זה הוטל עליהם לתקן בדק הבית, וכבר נזכר כי תיכף במלוך יואש שם יהוידע פקודות על בית ה' להעלות עולות ה' ככתוב בתורת ה', רצה לומר עולת תמיד, וזה היה בא מתרומת הלשכה שהם ממחצית השקל שהיו תורמין ובודאי היו גובין מחצית השקלים תיכף מעת שמלך יואש והוקם פקודת בית ה' על מכונו, ושירי הלשכה היה הולך לבדק הבית, ולא חדש יואש רק שהכהנים יקחו אותו מאת העם והם יחזקו בדק הבית משירי מעות עובר ומן כסף ערכין וכסף נו"נ:

On Your Way

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

כל כסף הקדשים אשר יובא בית ה'. הוא מחצית השקל לכל אחד ואחד שהיה משאת משה עבד האלהים על ישראל במדבר כמו שנזכר בספר דברי הימים:

כסף עובר. הוא הכסף שאינו מוגבל בכל שנה ושנ' כמו ההקדשות והערכין שיהיה נודר איש כסף נפשות ערכו וכל כסף אשר יעלה על לב איש להביא בית ה' והם הנדרים אי זה נדרים שיהיו ומכללם ההקדשות שהם לבדק הבית:

On Your Way