מְלָכִים ב׳ י״ב · י׳

אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. בָּעֲזָרָה.

מִיָּמִין בְּבוֹא אִישׁ. מִימִין בִּיאַת הָאֲנָשִׁים.

שֹׁמְרֵי הַסַּף. סִפֵּי הָעֲזָרָה, הַמְמֻנִּים עַל מַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה, שֶׁהֲרֵי תִּרְגְּמוֹ יוֹנָתָן: אֲמַרְכְּלַיָּא. וְהָאֲמַרְכָּלִים שִׁבְעָה הָיוּ, לְשִׁבְעָה שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה, בְּתוֹסֶפְתָּא דִּשְׁקָלִים.

וּנְסִיב יְהוֹיָדָע כַּהֲנָא אֲרוֹנָא חָד וּנְקַב חוֹרָא בְּדָשֵׁיהּ וִיהַב יָתֵיהּ בִּסְטַר מַדְבְּחָא מִיַמִינָא בְּמֵיעַל גַבְרָא לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ וִיהָבוּן תַמָן כַּהֲנַיָא אֲמַרְכְּלַיָא יַת כָּל כַּסְפָּא דְמִתָּעַל לְבֵית מַקְדְשָׁא דַיָי:

ויקב. עשה נקב צר בדלת הארון, לזרוק דרך בו את הכסף אל הארון:

בבוא איש וכו׳. רצה לומר: בימין הבא אל הבית, לא בימין היוצא:

ונתנו שמה. מיד בבואו לידם נתנו בארון מדרך החור, אבל לא יוכלו להוציא מה, זולת פתיחת הדלת:

ארון. ארגז:

ויקב. עשה נקב, ולתוספת ביאור אמר חור, כי חור הוא נקב:

שומרי הסף. שומרי מזתות השערים, כי סף הוא מזוזה, וכן תרגם יונתן: אמרכליא. והאמרכלים היו שבעה, לשבעה שערי העזרה:

השאלות: פה אמר שנתן הארון אצל המזבח, ובדברי הימים אמר שנתנו בחוץ:

ויקח יהוידע הכהן ארון אחד, ובדברי הימים נזכר שצוה המלך ויעשו ארון אחד ויתנוהו בשער בית ה' חוצה, ולמ"ש למעלה שם נזכר הארון שנעשה לתקלין עתיקין דהיינו לשקלי שנה העברה וזה נעשה בפקודת המלך, שצוה שיביאו שקלי השנים שעברו שנית, וזה נתנו בחוץ, ופה נזכר הארון של תקלין חדתין, וזה ניתן בפנים, ומבואר בפ"ו דשקלים כי י"ג שופרות היו במקדש וכתוב עליהם תקלין חדתין תקלין עתיקין קינים וגוזלים עולות עצים ולבונה וכו', וי"ל שרמז זה במ"ש ארון אחד, מלת ארון בחטף, והרד"ק נדחק ארון של איש אחד, (וי"ל שרמז שכל הי"ג ארונות נקראו בשם ארון אחד שאחד מספרו י"ג, ולקח ארון של אחד רצה לומר מן הי"ג ארונות ששם הכולל שלהם היה שם אחד):

ויקב חור בדלתו. הנה דרך החור היו משליכין שם הכסף והיה בדלת שהיא מכסה הארון כדי שלא יוכל אחד לקחת ממנו בזולת פתיחת הארון:

שומרי הסף. הם שומרי כלי בית המקדש: