מְלָכִים ב׳ י״א · ו׳

וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר סוּר. הוּא שַׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁבָּעֲזָרָה, שַׁעַר הַסִּירָה. וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר הָרָצִים. אַף הוּא מִשַּׁעֲרֵי הָעֲזָרָה. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: בְּתַרְעָא דְּבַתְרוֹהִי תַּרְעָא רָהֲטַיָּא. וְשַׁעַר הָרָצִים, דֶּרֶךְ שָׁם בָּאִין מִבֵּית הַמֶּלֶךְ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף הָעִנְיָן, וְאוֹתוֹ שַׁעַר הָעֲזָרָה שֶׁנֶּאֱמַר אַחֲרָיו שַׁעַר הָרָצִים, קְרָאוֹ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: שַׁעַר הַסִּפִּים.

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת מַסָּח. שְׁמִירָה זוֹ צִוָּם עַל הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר עָלָיו וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ.

מַסָּח. שִׁמְרוּהוּ מְאֹד, שֶׁלֹּא תַסִּיחוּ דַעְתְּכֶם, לְשׁוֹן נוֹאָשׁ, שֶׁלֹּא יְהֵא יֵאוּשׁ בַּדָּבָר, וּמֵ"ם שֶׁל מַסָּח מִן הַיְסוֹד.

וְתִלְתָּא בִּתְרַע גִבָּרַיָא וְתִלְתָּא בְּתַרְעָא דְבַתְרוֹהִי תְּרַע רָהֲטַיָא וְתִטְרוּן יַת מַטְרַת בֵּיתָא מִדְאִשְׁתְּלֵי:

והשלישית. חלק שליש השני, ישמרו ב׳שער סור׳ ואמרו רבותינו ז״ל, שהוא שער המזרחי, ויקרא כן על שם שמשם היו הטמאים פורשים, על שם הכתוב (איכה ד טו) סורו טמא קראו למו ובדברי הימים (ב כג ה) נאמר שער היסוד, והיא היא, לפי שהיתה מקום התחלת הקדושה, כמו יסוד להבנין:

והשלישית. חלק שליש השלישי, ישמרו בהשער אשר אחריו, ׳ שער הרצים׳ כן תרגם יונתן:

את משמרת הבית. לבל יבוא מי בו להרוג את המלך:

מסח. תרגם יונתן: מדאשתלי, ורוצה לומר: שישמרו מבלי היסח הדעת:

מסח. מלשון היסח הדעת: