וּבַשָּׁנָ֣ה הַ֠שְּׁבִיעִ֠ית שָׁלַ֨ח יְהוֹיָדָ֜ע וַיִּקַּ֣ח ׀ אֶת־שָׂרֵ֣י (המאיות) [הַמֵּא֗וֹת] לַכָּרִי֙ וְלָ֣רָצִ֔ים וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛ם אֵלָ֖יו בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וַיִּכְרֹת֩ לָהֶ֨ם בְּרִ֜ית וַיַּשְׁבַּ֤ע אֹתָם֙ בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֔ה וַיַּ֥רְא אֹתָ֖ם אֶת־בֶּן־הַמֶּֽלֶךְ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
לַכָּרִי. שָׂרֵי הַמֵּאוֹת לַגִּבּוֹרִים, וְשָׂרֵי מֵאוֹת לָרָצִים. וּלְשׁוֹן כָּרִי שֶׁלֹּא אָמַר לַכָּרִים, שֵׁם דָּבָר שֶל קְבוּצַת הַגִּבּוֹרִים, ברני"ר בְּלַעַ"ז.
וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית. שֶׁיִּהְיוּ בְּעֶזְרָתוֹ, לְהַמְלִיךְ אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ.
וּבְשַׁתָּא שְׁבִיעֲתָא שְׁלַח יְהוֹיָדָע וּדְבַר יַת רַבָּנֵי מַאֲוָתָא לְגִבָּרַיָא וּלְרָהֲטַיָא וְאָעֵיל יַתְהוֹן לְוָתֵיהּ לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ וּגְזַר לְהוֹן קְיָם וְאוֹמֵי יַתְהוֹן בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ וְאַחְזֵי יַתְהוֹן יַת בַּר מַלְכָּא:
ובשנה השביעית. למספר השנים שהיה מתחבא:
יהוידע. יתכן שהוא יוחנן הנזכר בדברי הימים (א ה לה), ועיין בסוף הספר בחשבון הדורות:
שרי המאות. מן הכהנים והלוים:
לכרי ולרצים. גם לקח הכרים והרצים:
ויכרות. להיות האהבה ביניהם, ולהיות ידם עמו להמליך את בן המלך, והשביעם על זאת:
לכרי. כמו לכרים, ויקראו כן השרים, על דרך השאלה, וכמו שכתוב (ישעיהו לד ו): מדם כרים ועתודים:
שרי המאות לכרי ולרצים, יל"פ שרי המאות של הכרי והרצים, וכרי הוא מענין כרתי ופלתי שהם הגבורים, ויש לפרש שלקח שרי המאות, וכן לקח הכרי והרצים, ובדברי הימים נזכר אחר כך האדירים והמושלים, וירא אותם את בן המלך ובדברי הימים נזכר שהם סבבו ביהודה ויקבצו את הלוים מכל ערי ישראל וראשי האבות לירושלים ושם כרתו ברית עם המלך וכו':
שלח יהוידע ויקח את שרי המאות לכרי ולרצים. הרצון באמרו לכרי לכרים והרצון בו לשרים והם ראשי האבות לישראל כמו שנזכר בספר דברי הימים והנה הרצון בזה שכבר לקח יהוידע שרי המאות לכהנים וללויים ושלח בידם לראשי אבות ישראל ולרצים שיבאו אליו והנה הביא אותם אליו בית ה' וכרת להם ברית עם ה' ועם המלך כמו שזכ' אחר זה שלא יגלה אותם והשביע אותם בשם ה' לעשות מצותו להקים את בית המלך על כסא אביו ואחר זה הראה אותם את בן המלך והוא יואש:
