וַֽעֲתַלְיָה֙ אֵ֣ם אֲחַזְיָ֔הוּ (וראתה) [רָאֲתָ֖ה] כִּ֣י מֵ֣ת בְּנָ֑הּ וַתָּ֙קׇם֙ וַתְּאַבֵּ֔ד אֵ֖ת כׇּל־זֶ֥רַע הַמַּמְלָכָֽה׃

וַעֲתַלְיָה אִמֵיהּ דַאֲחַזְיָה חֲזַת אֲרֵי מִית בְּרָהּ וְקָמַת וְאַבְדַת יַת כָּל זַרְעָא דְמַלְכוּתָא:

כל זרע. בכדי שתמלוך היא, מבלי מערער:

ועתליהו אם אחזיהו ראתה כי מת בנה. הנה זה היה מאת הש"י לכלות הזרע הבא מאת בית אחאב כי הנותר שלא המית יהוא המיתה עתליה עד שגם יואש בן בנה הוצרכה יהושבע בת המלך יורם למלטו ולהסתירו מפני עתליהו שלא תמיתהו ולזה גנזה אותו ואת מיניקתו בחדר המטות שהיו שם והסתירו אותו הוא ומניקתו מפני עתליהו ולא הומת והנה הסתירה אותם יהושבע בבית ה' כי שם היתה יושבת כי בעלה היה כהן גדול והנה החביאתם שש שנים ואז היתה עתליהו מולכת על הארץ: