בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם הֵחֵ֣ל יְהֹוָ֔ה לְקַצּ֖וֹת בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּכֵּ֥ם חֲזָאֵ֖ל בְּכׇל־גְּב֥וּל יִשְׂרָאֵֽל׃

לְקַצּוֹת. כְּמוֹ: קַצְתִּי בְּחַיָּי.

בְּיוֹמַיָא הָאִינוּן שָׁרֵי רוּגְזָא דַייָ לְמִתְקַף בְּיִשְׂרָאֵל וּמְחָנוּן חֲזָאֵל בְּכָל תְּחוּם אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל:

החל ה׳. התחיל ה׳ להכרית בישראל:

בכל גבול ישראל. לא במקום אחד לבד:

לקצות. להכרית, כמו (דברים כה יב): וקצותה את כפה:

החל ה' לקצות בישראל רצה לומר שהחל להכות היושבים בקצה, מעבר הירדן מזרחה:

בימים ההם החל ה' לקצות בישראל. הנה מזה המקום יתבאר לך שמה שהמית יהוא מבית אחאב היה נמלט מחרב חזאל כי בימי בית אחאב לא שלטה חרבו בישראל אך בימי יהוא התחיל הש"י לקצץ ולהכרית בישראל על יד חזאל והנה קצה וקצץ הם שני שרשים בענין אחד: