רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11לְמָחֳרָאוֹת. לְשׁוֹן בֵּית הַכִּסֵּא, וְכֵן: לֶאֱכֹל אֶת חוֹרָאֵיהֶם.
וַֽיִּתְּצ֔וּ אֵ֖ת מַצְּבַ֣ת הַבָּ֑עַל וַֽיִּתְּצוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית הַבַּ֔עַל וַיְשִׂמֻ֥הוּ (למחראות) [לְמֽוֹצָא֖וֹת] עַד־הַיּֽוֹם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
לְמָחֳרָאוֹת. לְשׁוֹן בֵּית הַכִּסֵּא, וְכֵן: לֶאֱכֹל אֶת חוֹרָאֵיהֶם.
וּתְרָעוּ יַת קָמַת בְּעָלָא וּתְרָעוּ יַת בֵּית בַּעֲלָא וְשַׁוְיוּהָא לְבֵית מַפְקַת אֱנָשָׁא עַד יוֹמָא דֵין:
מצבת הבעל. הבסיס שעמדה עליו צורת הבעל:
ויתצו. מלשון נתיצה ושבירה:
למוצאות. להפנות שם לגדולים:
למחראות. ר"ל לבתי כסאות להפנות שם לבזות הע"ג: