וְעַתָּ֗ה כְּבֹ֨א הַסֵּ֤פֶר הַזֶּה֙ אֲלֵיכֶ֔ם וְאִתְּכֶ֖ם בְּנֵ֣י אֲדֹנֵיכֶ֑ם וְאִתְּכֶם֙ הָרֶ֣כֶב וְהַסּוּסִ֔ים וְעִ֥יר מִבְצָ֖ר וְהַנָּֽשֶׁק׃

וְאִתְּכֶם הָרֶכֶב וְהַסּוּסִים. וְיֵשׁ בָּכֶם כֹּחַ לְהִלָּחֵם.

וּכְעַן כְּמֵיתָא אִגַרְתָּא הָדֵין לְוַתְכוֹן וְעִמְכוֹן בְּנֵי רִבּוֹנֵיכוֹן וְעִמְכוֹן רְתִיכִין וְסוּסְוָן וְקִרְוִין כְּרִיכָן וּמָאנֵי זְיָנָא:

ועתה. לא הזכיר הכתוב ראשית הדברים, שהיו כמנהג לפוקדם בשלום, ואחרי זה כתב ועתה וכו׳:

בני אדוניכם. יורשי המלוכה:

הרכב וכו׳. ואם כן הכח בידכם להלחם:

והנשק. כלי המלחמה, כמו (שם כב ח): נשק בית היער:

והנשק. ר"ל כלי המלחמה: