וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵ֘ינוּ֮ לְכ֣וּ שׁ֘וּבוּ֮ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אֲשֶׁר־שָׁלַ֣ח אֶתְכֶם֒ וְדִבַּרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲֽמִבְּלִ֤י אֵין־אֱלֹהִים֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה שֹׁלֵ֔חַ לִדְרֹ֕שׁ בְּבַ֥עַל זְב֖וּב אֱלֹהֵ֣י עֶקְר֑וֹן לָ֠כֵ֠ן הַמִּטָּ֞ה אֲשֶׁר־עָלִ֥יתָ שָּׁ֛ם לֹא־תֵרֵ֥ד מִמֶּ֖נָּה כִּי־מ֥וֹת תָּמֽוּת׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וַאֲמַרוּ לֵיהּ גַבְרָא סְלִיק לִקֳדָמוּתָנָא וַאֲמַר לָנָא אֱזִילוּ תוּבוּ לְוַת מַלְכָּא דִשְׁלַח יַתְכוֹן וּתְמַלְלוּן עִמֵיהּ כִּדְנַן אֲמַר יְיָ הֲלָא אֱלָהָא קַיָם דִשְׁכִנְתֵּיהּ שַׁרְיָא בְּיִשְׂרָאֵל אַתְּ שְׁלַח לְמִתְבַּע בְּבַעַל זְבוּב טַעֲוַת עֶקְרוֹן בְּכֵן עַרְסָא דִסְלֵיקְתָּא תַמָן לָא תֵיחוּת מִנָהּ אֲרֵי מְמַת תְּמוּת:
(ו-ח) השאלות: למה האריך הול"ל מה משפט האיש הזה, הכי לא היה להם סימן אחר בו רק השער והאזור:
ויאמרו וכו' ודברתם אליו הם שינו את הסדר ואמרו גם התוכחה המבלי אין אלהים בישראל בשם ה', כי היו יראים לאמר לו שהוכיחם על ששמעו פקודת המלך, לכן אמרו שהיה כ"ז נבואה על המלך ושליחות אליו ושהם שבו להודיע לו דבר הנביא שבעבור שליחות זה ימות:
