וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו׃

וַאֲתֵיב אֵלִיָה וּמַלֵיל עִם רַב חַמְשִׁין אִם נְבִיָא דַייָ אֲנָא תֵּיחוֹת אֶשְׁתָּא מִן שְׁמַיָא וְתֵיכוּל יָתָךְ וְיַת חַמְשִׁין דְעִמָךְ וּנְחָתַת אֶשְׁתָּא מִן שְׁמַיָא וַאֲכָלַת יָתֵיהּ וְיַת חַמְשִׁין דְעִמֵיהּ:

ויענה וידבר אל שר החמשים כי חמשיו עמדו מרחוק רק הוא היה אצלו לכן ענה אותו לבדו, א"ל ואם איש אלהים אני איך העזת פניך נגדי ולכן תרד אש מן השמים: