מְלָכִים א׳ ט׳ · כ״ח

וַיָּבֹ֣אוּ אוֹפִ֔ירָה וַיִּקְח֤וּ מִשָּׁם֙ זָהָ֔ב אַרְבַּע־מֵא֥וֹת וְעֶשְׂרִ֖ים כִּכָּ֑ר וַיָּבִ֖אוּ אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃ {פ}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַאֲתוֹ לְאוֹפִיר וּנְסִיבוּ מִתַּמָן דַהֲבָא אַרְבַּע מְאָה וְעַשְׂרִין כִּכָּרִין וְאַיְתִיאוּ לְוַת מַלְכָּא שְׁלֹמֹה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

אופירה. שם היה מקום מחצב הזהב:

ועשרים. ובדברי הימים (ב ח יח) נאמר וחמשים, ואולי שלשים מהם הוציאו בהוצאת הדרך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ארבע מאות ועשרים ובד"ה כתוב וחמשים, השלשים היתרים שם נתן לעבדי חירם בשכרם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ויבאו אופירה. שם היה מקום לזהב יזוקו אותו ממנו ר"ל כי שם היה מחצב לזהב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל