מְלָכִים א׳ ט׳ · ט״ו

וְזֶה דְבַר הַמַּס. מַה שֶּׁמְּפָרֵשׁ בְּסוֹף הָעִנְיָן: כָּל הָעָם הַנּוֹתָר וְגוֹ', וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עוֹבֵד, אוֹתוֹ הַמַּס הָיָה לִבְנוֹת בּוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה.

וְאֶת הַמִּלּוֹא. מָקוֹם הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם בְּעִיר דָּוִד, וְנִקְרָא מִלּוֹא, עַל שֵׁם שֶׁמֻּקָּף חוֹמָה נְמוּכָה, וּמִלְּאוּ לְתוֹכָהּ עָפָר.

וְדֵין פִּתְגָם מַסְגֵי מִסִין דְמַנֵי מַלְכָּא שְׁלֹמֹה לְמִבְנֵי יַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וְיַת בֵּיתֵיהּ וְיַת מִלֵיתָא וְיַת שׁוּרָא דִירוּשְׁלֵם וְיַת חָצוֹר וְיַת מְגִדוֹ וְיַת גָזֶר:

וזה דבר המס. רצה לומר: המס אשר העלה מישראל, על זה היה דבר המס לבנות את בית ה׳ וכו׳:

ואת המלוא. כי דוד הניח סמוך להחומה מקום פנוי להתאסף בו אנשים כמו שנאמר (שמואל ב ה ט) ויבן מן המלוא וביתה, ובא שלמה ובנאה:

דבר המס. צורך המס:

וזה דבר המס, ר"ל זה היה הסבה שבעבורו העלה שלמה מס מישראל (כמו וזה הדבר אשר מל יהושע) מפני שהיה צריך לבנות את בית ה' וכו':

וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה. הרצון בזה כי זה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות כל אלו הבנינים שזכר שבנה שלמה והנה המס הזה היה כל העם הנותר מן האמורי החתי והפרזי החוי והיבוסי אשר לא מבני ישראל המה ר"ל שלא נתגיירו הנה בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא יכלו בני ישראל להחרימם הנה העלם שלמה כלם למס עובד והם עבדו אותן בבניינים האלו אך מבני ישראל לא נתן שלמה עבד כי הם היו אנשי מלחמה כשיצטרך והם היו עבדי שלמה המשרתים לפניו והם היו שהיו השרים הממונים תחת משנה המלך והיו שרי רכבו והיו פרשיו, והנה היו אלו הבניינים בנין בית ה' ובנין בית המלך ובנין המלוא שהיה סביב ציון כי דוד בנה מן המלוא ולפני' כמו שכתוב בספר שמואל ונשאר המלוא בלתי בנוי והוא המקום שהיו נאספים שם ישראל ולזה נקרא מלוא כטעם קראו מלאו ואמרו ובנין חומת ירושלים כי מעתה נתקדשה לאכל קצת הקדשים תוך החומה כמו שנזכר בתורה ובנין עיר חצור ומגדו וגזר כי פרעה מלך מצרים שרף אותה באש ולזה הוצרך שלמה לבנותה: