מְלָכִים א׳ ט׳ · י׳

עֶשְׂרִים שָׁנָה. שֶׁבַע שָׁנִים לְבֵית ה', וְאֶת בֵּיתוֹ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה.

וַהֲוָה מִסוֹף עַשְׂרִין שְׁנִין דִי בְנָא שְׁלֹמֹה יַת תְּרֵין בָּתַּיָא יַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וְיַת בֵּית מַלְכָּא:

(י-טו) השאלות: איך יתכן שנתן שלמה לחירם ערים מא"י להפקיע מהם קדושת הארץ שזה נגד חוקי התורה, ולמה התעורר עתה לתת לו מתנה זאת, ואיך א"ל מה הערים אשר נתת לי כמבזה מתנתו, ובד"ה נאמר שחירם נתן ערים לשלמה, ושלמה בנה אותן וזה לא נזכר בכאן ולמה שלח לו עתה מאה ועשרים ככרי זהב, מ"ש וזה דבר המס, וספר מהבנינים שבנה שזה אינו מענין המס, והיה לו לספר ענין המס: (י-יא) ויהי מקצה הנכון כמ"ש הרי"א ששלמה לא נתן לחירם הערים לחלוטין להוציאם מקדושת הארץ, רק באשר התחייב לתת לחירם מדי שנה בשנה עשרים אלף כור חטים ועשרים אלף כור שמן, וכן נתן לו כל העשרים שנה בעבור שנתן לו עצי ארזים כל חפצו, כאשר כלה את הבנינים רצה שלמה שישאר זה ביניהם לעולם שהוא יתן לו צרכיו בזהב ועצי ארזים ותחת חיובו נתן לו עשרים עיר בארץ הגליל ששם ארץ מבורכת, שהשדות וכרמי הזיתים יהיו משועבדים לחירם להוציא מכל עיר אלף כור חטין ואלף כור שמן, וז"ש ויהי מקצה עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים בית ה' ובית המלך ר"ל כל הבנינים שבנה לצורך ביתו יען שחירם נשא את שלמה (ר"ל שנתן לו משאת ומנחה בכל עת) בעצי ארזים וכו' ובזהב לכל חפצו, לכן אז יתן (ר"ל גמר בדעתו לתת לו) עשרים עיר שיוציא משם החטים והשמן: