כׇּל־אֵ֜לֶּה אֲבָנִ֤ים יְקָרֹת֙ כְּמִדּ֣וֹת גָּזִ֔ית מְגֹרָר֥וֹת בַּמְּגֵרָ֖ה מִבַּ֣יִת וּמִח֑וּץ וּמִמַּסָּד֙ עַד־הַטְּפָח֔וֹת וּמִח֖וּץ עַד־הֶחָצֵ֥ר הַגְּדוֹלָֽה׃

כָּל אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת. כָּל הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה עֲשׂוּיוֹת כְּבֵדוֹת.

כְּמִדּוֹת גָּזִית. כְּמִדַּת אַבְנֵי גָזִית, מִדָּה אַחַת הָיְתָה לְאַבְנֵי גָזִית בַּמְּדִינָה.

וּמִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת. בַּגֹּבַהּ הָיָה הַבִּנְיָן הַזֶּה עָשׂוּי בְּאַבְנֵי גָזִית הָאֵלֶּה, מִן הַיְסוֹד עַד שְׁמֵי הַקּוֹרָה.

וּמִמַּסָּד. לְשׁוֹן יְסוֹד.

הַטְּפָחוֹת. שְׁמֵי קוֹרָה, כְּמוֹ: וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם.

וּמִחוּץ. לְצַד הַחוּץ הָיָה כָּל מֶשֶׁךְ הַקִּירוֹת בָּאֲבָנִים הַלָּלוּ, עַד הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה.

כָּל אִלֵין אַבְנִין טָבָן כְּמִשְׁחַת גָזִית מְמַסְרָן בִּמְסָרִין מִגָיו וּמִבָּרָא וּמְשַׁכְלְלָן בְּפוּשְׁכַיָא וּמִלְבָרָא עַד דָרְתָא רַבְּתָא:

כל אלה. כל הבנינים שזכר, בנה מאבנים יקרות וגדולות, כמדות הראויות לאבני גזית, כפי מה שהיה ידוע להם:

מגוררות במגרה. חתוכות במגרה, לעשותן חלקות משני עבריהן, בעבר הפנימי ובעבר החיצון:

וממסד. מן היסוד עד התקרה, וזהו עד הטפחות, כי הדרך היא לעשות כעין לבזבז בשעור טפח, בולט מהכותל אצל התקרה, והוא מתפארת המלאכה:

ומחוץ. ואף יתר הבנינים, אשר עמדו מחוץ להבתים האלה עד החצר הגדולה, את כולם בנה כבנין האמור, אבל החצר הגדולה עצמה בנה בבנין אחר, כמפורש בענין:

יקרות. כבדות ומקשיות או מכובדות וחשובות:

מגוררות במגרה. מגרה היא כלי ברזל מלאה פגימות, ועל כי יחתכו בו העצים דרך גרירה, נקרא מגרה, וכן (שמואל ב יב לא) וישם במגרה:

כל אלה הבנינים הנז' היו אבנים יקרות באיכות:

וכמדת גזית בכמות, והיו מגוררות ומשופעות מבית ומחוץ ר"ל משני הצדדים, ואבנים כאלה היו מן היסוד עד הטפחות דהיינו שמי קורה, וכן היה מחוץ עד החצר הגדולה:

כל אלה אבנים יקרות כמדות גזית. הנה היתה מדת אבן גזית מוגבלת וידועה אצלם:

מגוררות במגרה מבית ומחוץ. ר"ל שהאבנים האלה להחליקם יותר היו מגוררות במגרה והוא חרב פגום מאד שיר"א בלעז כי הוא ישאיר האבן חלקה מאד ושלמה והיה זה באלו האבנים בשני שטחיהם הנראים האחד מבפנים והאחד נראה מבחוץ:

וממסד עד הטפחות. ר"ל מאבני היסוד עד אבני הכותל הנראים שידקדקו בשיעורם למדדו בטפחות והם כל אבני הכותל הנראים כלם היו בזה האופן או אמר עד הטפחות כי בטור העליון אשר עליו תושם התקרה יוציאו האבנים יותר מהשער כמדת טפח או יותר מעט ר"ל שישימום שם נוספות בפנים וזה מבואר בבניינים היפים והשלמים:

ומחוץ עד החצר הגדולה. מחוץ לבית עד החצר הגדולה היו כל האבנים אשר בבנין עשויות בזה האופן ויהיה הרצון באמרו כל אלו האולמים והבתים שזכר אחר זכרו בית יער הלבנון: