רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וְאֵת אוּלָם הָעַמּוּדִים. אוּלָם עָשָׂה לִפְנֵי הָעַמּוּדִים הָאֵלֶּה, מָבוֹא לַבַּיִת, חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ, לְרָחְבּוֹ שֶׁל בַּיִת שֶׁהָיָה חֲמִשִּׁים אַמָּה, וּשְׁלשִׁים רָחְבּוֹ לִפְנֵי אֹרֶךְ מֶשֶׁךְ הַבַּיִת, אֶלָּא שֶׁלְּעוֹלָם הַמִּדָּה יְתֵרָה קְרוּיָה אֹרֶךְ, וְהַקְּצָרָה קְרוּיָה רֹחַב.
וְאוּלָם עַל פְּנֵיהֶם. אוּלָם גָּבוֹהַּ עָשָׂה עַל כָּל הַבַּיִת.
וְעַמֻּדִים וְעָב עַל פְּנֵיהֶם. וְעַל כְּרוּתוֹת אֲרָזִים שֶׁעַל הָעַמּוּדִים הַתַּחְתּוֹנִים, הִצִּיב עַל (צָרִיךְ לוֹמַר: עוֹד) עַמּוּדִים אֲחֵרִים, וּמְרִישִׁין מֵעַמּוּד לְעַמּוּד, הָעַמּוּדִים לֶאֱרֹג בָּהֶן צְלָעוֹת מִזֶּה לָזֶה, וְהֶעָבִים לְקֵרוּי הָעֲלִיָּה, עָב הִיא מֵרֵישׁ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ וְהֶעָבִים אֵלּוּ הַמְּרִישִׁין.
