וְאֶת־הָרִמֹּנִ֛ים אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת לִשְׁתֵּ֣י הַשְּׂבָכ֑וֹת שְׁנֵֽי־טוּרִ֤ים רִמֹּנִים֙ לַשְּׂבָכָ֣ה הָאֶחָ֔ת לְכַסּ֗וֹת אֶת־שְׁתֵּי֙ גֻּלּ֣וֹת הַכֹּתָרֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָעַמּוּדִֽים׃

שְׁנֵי טוּרִים רִמּוֹנִים. מֵאָה רִמּוֹנִים בְּטוּר, חֲרוּזִים בְּשַׁרְשְׁרוֹת.

וְיַת רִמוֹנַיָא אַרְבַּע מְאָה לְתַרְתֵּין סְרִיגָתָא תְּרֵין סִדְרִין דְרִמוֹנִין לִסְרִגְתָּא חֲדָא לְכַסָאָה יַת תַּרְתֵּין אֲגָנֵי קְרוֹנְתְּוָן דְעַל אַפֵּי עַמוּדַיָא:

לשתי השבכות. העשויות לתלות בתחתית השבכות:

שני טורים. בכל טור מאה רמונים:

לכסות את שתי וגו׳. על הרמונים יאמר, שהיו מכסים חלק העליון מן הגולה, שהרי היו תלויין בתחתית השבכה, והיו יורדין על עליונות הגולה:

על פני. רוצה לומר: בגובה, על שם שהפנים הוא בגובה האדם:

ואת הרמנים ארבע מאות שבכל שבכה היו שני טורי רמונים כל טור היה מחזיק מאה רמונים והיו תלוים בסוף השבכה, ומכסים הכותרת התחתונה שעל פני העמודים וכבר בארתי זה למעלה פסוק כ':