רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וּשְׁקֻפִים שְׁלשָׁה טוּרִים. וְעוֹד עָשָׂה קִרוּי אֵצֶל שְׁלשָׁה טוּרִים הַנְּסָרִים, וּשְׁלשֶׁת טוּרֵי הַשְּׁקוּפִים, כִּי רֹחַב שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר נְסָרִים, לֹא קִרָה אֶת הַבַּיִת בְּכָל אָרְכּוֹ, שֶׁהוּא מֵאָה אַמָּה, וְעָשָׂה אֶצְלוֹ לְקָרוֹת הַבַּיִת קִרוּי שֶׁל נְסָרִים קְטַנִּים, נְתוּנִים עַל מֵרִישִׁין קְטַנִּים הַנּוֹתָרִים (צָרִיךְ לוֹמַר: הַנְּתוּנִים) מִטּוּר כְּרוּתוֹת אֲרָזִים אֶל טוּר, שְׁלשָׁה מֵרִישִׁין זֶה אֵצֶל (צָרִיךְ לוֹמַר: לְסוֹף) זֶה, וּשְׁקוּפִין מִשְּׁנֵי צִדֵּיהֶן, כְּעֵין מַשְׁקוֹף שֶׁהַדֶּלֶת שׁוֹקֵף בּוֹ, וְעַל אוֹתָן שְׁקוּפִין, רָאשֵׁי הַנְּסָרִים הַקְּטַנִּים נְתוּנִים בּוֹ, אָרְכָּן שֶׁל נְסָרִים קְטַנִּים, כְּנֶגֶד רָחְבָּן שֶׁל נְסָרִים גְּדוֹלִים שֶׁנָּתַן תְּחִלָּה.
וּמֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה. רָאשֵׁי נְסָרִים שֶׁל שָׁקוּף זֶה, לְמוּל (רָאשֵׁי) נְסָרִים שֶׁל (שָׁקוּף) זֶה.
מֶחֱזָה. לְשׁוֹן קָצֶה, וּמְנַחֵם כֵּן פּוֹתְרוֹ, וַחֲבֵרוֹ: אֶל מְחוֹז חֶפְצָם, וְכָל חָזִית שֶׁבִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה, כָּךְ הוּא בְּסֵדֶר מַעֲרֶכֶת הַתָּמִיד; וְכֵן הוּא עוֹשֶׂה (חָזִית) מִבַּחוּץ, בְּפֶרֶק הַשֻּׁתָּפִין בְּבָבָא בַתְרָא. וְיוֹנָתָן אַף הוּא תִּרְגְּמוֹ: זְוֵי לָקֳבֵל זְוֵי. אֲבָל 'שְׁקֻפִים אֲטֻמִים'; וְכֵן: רְבֻעִים שָׁקֶף, כֻּלָּם תִּרְגֵּם: כְּלוֹנְסָא.
