רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וְעַל הַמִּסְגְּרוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַשְּׁלַבִּים. הָיוּ מְצֻיָּרוֹת צוּרוֹת אֲרָיוֹת, צוּרוֹת בְּקָרִים וּכְרוּבִים.
וְעַל הַשְּׁלַבִּים כֵּן. בָּסִיס, לְהוֹשִׁיב הַכִּיּוֹר עָלָיו, מִלְּמַעְלָה לַמִּסְגֶּרֶת אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם.
וּמִתַּחַת לַאֲרָיוֹת וְלַבָּקָר. הַמְרֻקָּמִין עַל הַמִּסְגְּרוֹת שֶׁבֵּין הַשְּׁלַבִּים.
לֹיוֹת מַעֲשֵׂה מוֹרָד. לֹיוֹת, כְּמִין זָכָר וּנְקֵבָה מְחֻבָּרִין זֶה בָּזֶה.
מַעֲשֵׂה מוֹרָד. מְרֻדָּדִין, כְּמִין רִדּוּד טַס דַּק, וְאֵין בּוֹלְטִין בְּעָבְיוֹ, וְלֹא חֲקוּקִים בְּשִׁקּוּעַ. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם לֹיוֹת מַעֲשֵׂה מוֹרָד: מַדְבַּק עוֹבַד כִּבּוּשׁ, שולדור"ש בְּלַעַ"ז (רִתּוּךְ).
