מְלָכִים א׳ ז׳ · כ״ט

וְעַל הַמִּסְגְּרוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַשְּׁלַבִּים. הָיוּ מְצֻיָּרוֹת צוּרוֹת אֲרָיוֹת, צוּרוֹת בְּקָרִים וּכְרוּבִים.

וְעַל הַשְּׁלַבִּים כֵּן. בָּסִיס, לְהוֹשִׁיב הַכִּיּוֹר עָלָיו, מִלְּמַעְלָה לַמִּסְגֶּרֶת אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם.

וּמִתַּחַת לַאֲרָיוֹת וְלַבָּקָר. הַמְרֻקָּמִין עַל הַמִּסְגְּרוֹת שֶׁבֵּין הַשְּׁלַבִּים.

לֹיוֹת מַעֲשֵׂה מוֹרָד. לֹיוֹת, כְּמִין זָכָר וּנְקֵבָה מְחֻבָּרִין זֶה בָּזֶה.

מַעֲשֵׂה מוֹרָד. מְרֻדָּדִין, כְּמִין רִדּוּד טַס דַּק, וְאֵין בּוֹלְטִין בְּעָבְיוֹ, וְלֹא חֲקוּקִים בְּשִׁקּוּעַ. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם לֹיוֹת מַעֲשֵׂה מוֹרָד: מַדְבַּק עוֹבַד כִּבּוּשׁ, שולדור"ש בְּלַעַ"ז (רִתּוּךְ).

וְעַל גְדַנְפַיָא דְבֵין שְׁלִיבַיָא צִיוֹר אַרְיְוָן תּוֹרִין וּכְרוּבִין וְעַל שְׁלִיבַיָא כַּנְתָּא מִלְעֵיל וּמִלְרַע לְאַרְיְוָן וּלְתוֹרִין מִדְבַּק עוֹבַד כִּבּוּשׁ:

אריות. היו מצויר אריות וגו׳:

ועל השלבים כן ממעל. כי בגג המכונה הנעשה מן השלבים, הניחו באמצעיתו נקב עגול ברוחב אמה וחצי, וסבבו הנקב ההיא במחיצה עולה כלפי מעלה ברום חצי אמה, הקרויה בענין פי ׳הכותרת׳, ובהמחיצה ההיא תחבו הכן העליון, ונמצא יושב הוא ממעל להשלבים, העולים ונכפפים עד המחיצה ההיא:

ומתחת לאריות. מתחת ציורי האריות והבקר הנעשים בהמסגרת:

ליות מעשה מורד. ועשוי מעשה רדידה, בהקשת הקורנס, לא ביציקה:

כן. בסיס:

ליות. ענין חיבור, כמו (בראשית כט לד) ילוה אישי:

מורד. מלשון רדידה ושטיחה:

ועל המסגרות הנה המסגרות הפנימיות שסביב הכיור לא היו מפותחים לנוי כי היו מבפנים, אבל על המסגרות אשר בין השלבים שהם המסגרות החצוניות היו מפותחים צורות אריות וצורות בקר וצורות כרובים לנוי ותפארת, ועל השלבים כן ממעל וכן היו הצורות האלה מפותחים על השלבים עצמם שהם הקנים הארוגים כמין סורג, והיו הצורות דבוקים בם ממעל, ומפרש במה נדבקו הצורות אל הקנים, אמר שתחת לאריות ולבקר (וה"ה לכרובים) ליות היו טסים מחוברים שאל הטסים נדבקו הצורות, והיה מעשה מורד ר"ל לא מותכים רק מרודדים בקורנס, והטסים עם הצורות שעליהם נדבקו במסמרות אל השלבים (וליות מענין חיבור כמו הפעם ילוה אישי אלי):

ועל המסגרות אשר בין השלבים. ר"ל כי על המסגרות אשר היו בין השלבים ר"ל בין קצתם לקצתם היו צורות אריות וצורות בקר וצורות כרובים:

ועל השלבים כן ממעל. ר"ל שעל השלבים היה מושב הכיור מלמעלה ד"ל השלבים העליונים ומתחת לאריות ולבקר היו כמו לוחות במסגרות ההם יהיה מושבם עליהם והם מעשה רקוע יוצאים מהמסגרות אך הכרובים ידמה שהם מונחים על שפת המסגרות בעצמם ולפי זה הפי' יהיה שב אמרו אחר זה כרובים אריות ותימורות כמער איש ולויות סביב אל האריות והתימורות לא אל הכרובים או קצר הלשון ורצה בזה הכרובי' והאריות והבקר והנה הרצון באמ' לויות מחוברות מענין לוית חן ילוה אישי אלי והרצון באמ' מעשה מורד מעשה רקוע: