מְלָכִים א׳ ז׳ · כ׳

גַּם מִמַּעַל מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן. שֶׁהוּא לְעֵבֶר הַשְּׂבָכָה, בְּסוֹף הַשְּׂבָכָה בְּשׁוּלֶיהָ, הוּא בָּאֶמְצַע בִּמְקוֹם הַדֶּבֶק (שֶׁעַל הַשְּׂבָכָה) (צָרִיךְ לוֹמַר: שֶׁהַשְּׂבָכָה) מְדֻבֶּקֶת בַּגֻּלָּה אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ.

וְהָרִמּוֹנִים מָאתַיִם. רִמּוֹנִים עֲשׂוּיִין שְׁתֵּי טוּרִים סָבִיב, מְחֹרָזִים בְּשַׁלְשֶׁלֶת, וּמַקִּיפִין אֶת הַשְּׂבָכָה.

עַל הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית. אַף זֶה מִקְרָא קָצָר, עַל הָאַחַת, וְכֵן עַל הַשְּׁנִיָּה.

וּקְרוֹנְתְּוָן עַל תְּרֵין עַמוּדַיָא אַף מִלְעֵלָא מִלְקָבֵל דִבְקָא דִי לְעִבַּר סְרִיגְתָּא וְרִמוֹנַיָא מָאתָן סִדְרִין עֲבִידִין לֵיהּ סְחוֹר סְחוֹר עַל קְרוֹנְתָּא תִנְיָתָא:

וכתרת וגו׳. בא לומר מאין היה השטח הזה, ואמר אל תחשוב שכתרי העמודים לא היו כי אם סביבות העמוד, ולא היו נעשים ככיפת כובע לכסות גם חלל העמוד ממעל, כי הכותרות ההם כסו גם ממעל מלעומת הבטן, שהוא חלל העמוד הפונה לעבר השבכה לצד מעלה, אם כן מזה בא השטח אשר היה עליו מעשה השושן:

והרמונים מאתים טורים. רצה לומר: מספר הרמונים היו מאתים, חרוזים בשני טורים, ונתונים המה סביב על הכותרת, מאה בכל טור:

השנית. כמו והשנית, רצה לומר: וכן היו מספר הרמונים לכותרת השנית:

הבטן. אמר דרך שאלה על חלל העמוד, וכן (יונה ב ג) מבטן שאול, ורוצה לומר: חלל עומק השאול:

וכתרת יבואר עפמ"ש בפסוק מ"א, וגולת הכתרת אשר על ראש העמודים שתים והשבכות שתים לכסות את שתי גולות הכתרת אשר על ראש העמודים ואת הרמונים ארבע מאות לשתי השבכות שני טורים רמונים לשבכה הא' לכסות את שתי גולות הכתרת אשר על פני העמודים, ופי' כי הכתר נחלק לשתים, וכל חלק נקרא גולה, שעז"א וגולות הכותרות שתים ר"ל שתים בכל עמוד החלק העליון שהיה ככובע על ראש העמוד ונקרא הגולה שעל ראש העמודים היה מכוסה בשבכה, והגולות התחתונות שנקראו גולות הכותרות שעל פני העמודים היו מכוסים בשני טורי רמונים, ועז"א בסוף מלכים וכתרת עליו נחושת וקומת הכתרת שלש אמות ושבכה, ורמונים על הכתרת סביב, ר"ל שחלק העליון היה שלש אמות והיה מכוסה בשבכה ועוד היו רמונים על הכותרת השנית, ועפ"ז בא כאן לבאר ענין הכותרת בפרטות והודיע בזה כמה דברים, א. וכתרת על שני העמודים ר"ל שהיה כותרת גם ממעל בל תחשוב שממעל היה החלל מגולה ושהכותרת העליונה לא היתה ככובע שלם ועז"א שהיתה הכותרת גם ממעל, ב. בא לבאר מהיכן התחילה כותרת הזאת שהיא הגולה העליונה, אמר שהתחיל מלעומת הבטן, צייר הכותרת בכלל כגוף שלם, והגולה העליונה היתה אחר שתי אמות של גובה הכותרת שהיה חצי אמה למטה מאמצע הכותרת, כערך הבטן שהוא קצת למטה מחצי הגוף, כי הגולה התחתונה היה גובהה שתי אמות ואז התחילה הגולה העליונה שהיה גובהה שלש אמות ואמר אשר לעבר השבכה כי בצד זה היה השבכה שהיתה בחלק העליון, עוד באר כמה היו רמונים שהיו מאתים על כל עמוד והיו ארבע מאות לשתי העמודים כמ"ש לקמן, ושהיו טורים ר"ל שני טורים נמצא שהיו מאה רמונים בכל טור, שעז"א בד"ה ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות ר"ל מאה בכל שרשר, ושהיו סביב בארבע רוחות, וכשנחלק העיגול לד' רוחות היו כ"ד רמונים בכל רוח, וא' באמצע בין כל חלוקה וחלוקה, ועז"א שם ויהיו הרמונים תשעה וששה רוחה (פי' לד' רוחות) כל הרמונים מאה על השבכה סביב, ושהיו על הכתרת השנית ר"ל על הכותרת התחתונה, כי העליונה היתה מכוסה בשבכה והתחתונה היתה מכוסת ברמונים:

וכותרות על שני העמודים וגו'. הם הכותרות התחתונות ר"ל האגנים התחתונים המביטים אל העמודים הגדולים וירצה בזה שבמה שהיה מהם מביט לעמודים היה טור רמונים וגם ממעל למקום ההוא מלעמת הבטן והוא אמצע דבוק שתי האגנות כי המקום ההוא בלתי רואה העמודים היה טור רמונים, והנה היה בכל טור מהם מאה רמונים כמו שכתוב בספר דברי הימים באמרו ואת הרמונים ארבע מאות לשתי השבכות שני טורים רמונים לשבכה האחת לכסות את שתי גלות הכותרות אשר על פני העמודים, והנה הרמונים תלוים בשרשרות כמו שנזכר שם וידמה שהשרשרות שהיו שבעה לכל כותרת היו שלשה בגלה העליונה ושלשה בגלה התחתונה והאחת במקום דבוקם והיא היתה לעומת הבטן, הנה אמרו בזה המקום כי הרמונים היו מאתים טורים סביב אין הרצון בו שיהיו מאתים טורים כי זה אינו כמו שזכרנו אך הרצון בזה שהרמונים היו מאתים טורים סביב ר"ל שהיו מסודרים בשני טורים סביב: