מְלָכִים א׳ ו׳ · ז׳

וְהַבַּ֙יִת֙ בְּהִבָּ֣נֹת֔וֹ אֶבֶן־שְׁלֵמָ֥ה מַסָּ֖ע נִבְנָ֑ה וּמַקָּב֤וֹת וְהַגַּרְזֶן֙ כׇּל־כְּלִ֣י בַרְזֶ֔ל לֹֽא־נִשְׁמַ֥ע בַּבַּ֖יִת בְּהִבָּנֹתֽוֹ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע. כְּמוֹ שֶׁהִסִּיעוּהָ מִן הָהָר עַל יְדֵי הַשָּׁמִיר, כְּמוֹ שֶׁהִיא בָּאָה מִשָּׁם, נְתָנוּהָ בְּחוֹמַת הַבִּנְיָן, וְלֹא סִתְּתוּהָ בִּכְלֵי בַרְזֶל, וְאַבְנֵי גָזִית הָאָמוּר לְמַעְלָה, מַחֲלֹקֶת הִיא בְּסוֹטָה (מח ב).

וּמַקָּבוֹת. דלוט"א בִּלְשׁוֹן רוּסְיָא (פַּטִּישׁ).

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּבֵיתָא בְּאִתְבְּנָיוּתֵיהּ אַבְנִין שְׁלֵמִין מַטְקַס אִתְבָּנֵי וְאַרְזוֹבִין וְחוֹלִילִין כָּל מָאן דְּפַרְזֶל לָא אִשְׁתְּמַע בְּבֵיתָא בְּאִתְבְּנָיוּתָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

והבית בהבנותו. בא ליתן טעם למה עשה המגרעות ולא בנאוה כדרך הבנאים, ואמר שהבית במקום שבנאוה נבנה מאבן שלמה, כמו שהסיעם והביאם מההר, כי לא חפץ להביא במקום הבנין דבר בלתי נשלם, ולזה נחצב כל אבן בהר בשלימותה ובמדה הנרצה, ולא נעשה בהם עוד מלאכה במקום הבנין, ולא היה אם כן נשמע שם קול מקבות וגרזן, כי לא נעשה שם דבר, כי אם הנחה לבדה, ואם היו בונים כדרך הבנאים לעשות נקבים, היה אם כן בהכרח לעשות מלאכה במקום הבנין:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

מסע. מלשון הסעה ועקירה:

ומקבות. הוא הפטיש החד בראשו האחד, ובו פוסלין את האבנים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

והבית מפרש מדוע כנס בחומה ולא עשה שם נקבים להכניס בם ראשי קורות, מפני שנבנה אבן שלמה וכו', ר"ל כי יצוייר שיכניס ראשי קורות בלא שיעשה מגרעות ע"י שיעשה אח"כ נקבים בכותל, ועז"א ומקבות וכו' לא נשמע בבית, ועוד יצוייר ע"י שבמקום ראשי הקורות יניח אבנים קטנות, ועז"א אבן שלמה מסע נבנה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל