וַיִּ֩בֶן֩ אֶת־עֶשְׂרִ֨ים אַמָּ֜ה (מירכותי) [מִֽיַּרְכְּתֵ֤י] הַבַּ֙יִת֙ בְּצַלְע֣וֹת אֲרָזִ֔ים מִן־הַקַּרְקַ֖ע עַד־הַקִּיר֑וֹת וַיִּ֤בֶן לוֹ֙ מִבַּ֣יִת לִדְבִ֔יר לְקֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃

אֶת עֶשְׂרִים אַמָּה מִיַּרְכְּתֵי הַבַּיִת. עֶשְׂרִים שֶׁהֵן מִסּוֹף הַהֵיכָל וָהָלְאָה, וְהָעֶשְׂרִים שֶׁבְּסוֹף הַבַּיִת, הֵן שֶׁל בֵּית הַכַּפֹּרֶת (דְּהַיְנוּ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים).

עַד הַקִּירוֹת. עַד הַתִּקְרָה, עָשָׂה קִיר אֶרֶז לְכַסּוֹת קִיר הָאֶבֶן, לָטוּחַ עָלָיו זָהָב.

וַיִּבֶן לוֹ. אוֹתָם עֶשְׂרִים אַמָּה.

מִבַּיִת לִדְבִיר. לִפְנִים מִמְּחִצַּת אַמָּה טְרַקְסִין, הַמַּפְסֶקֶת בֵּין אַרְבָּעִים לְעֶשְׂרִים, וְאוֹתָהּ מְחִצָּה קְרוּיָה דְּבִיר.

לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. הִבְדִּילָן לְאוֹתָן עֶשְׂרִים אַמָּה.

וּבְנָא יַת עַסְרִין אַמִין מִסְיָפֵי בֵיתָא בֵמְחִיצַת אַרְזַיָא מִן אוּשַׁיָא עַד כָּתְלַיָא וּבְנָא לֵיהּ מִלְגָיו לְבֵית כֵּפּוֹרֵי לְקוֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא:

ויבן את עשרים אמה. רוצה לומר: חלל העשרים אמה שהיה בסוף הבית למערבה, בנה גם אותה בצלעות ארזים, מהקרקע עד קירות הסיפון, כמו ההיכל:

ויבן לו מבית לדביר. עכשיו בא לומר מה שהיה משמש אותו החלל, ואמר שמבית לדביר, רוצה לומר: מבפנים להמחיצה, בנה להיות קודש הקדשים:

מירכתי. בסוף:

לדביר. היא המחיצה המפסקת בין ההיכל לבית קדש הקדשים:

השאלות: למה אמר שנית בפסוק ט"ז שבנה את עשרים אמה מירכתי הבית בצלעות ארזים שכבר אמר זה בפסוק ט"ו, ולמה בפסוק ט"ו אמר עד קירות הסיפון ובפסוק ט"ז אמר עד הקירות, ולמה לא באר בפסוק ט"ז במה רצף את הקרקע, ובפסוק ל' נזכר שצפהו זהב ולא נזכר הציפוי של עץ, ובד"ה נזכר שחפה את הבית אבן יקרה וזה לא נזכר במלכים, למה אמר בפ' י"ח הכל ארז וכו' שכבר נודע זה מהקודם, ומ"ש בפסוק כ' ולפני הדביר עשרים אמה כבר נודע מהקודם, והפליאה הנשגבה בזה הלא גובה הדביר היה שלשים אמה כגובה ההיכל, ולמה הזכיר ארבע פעמים שצפה את הבית זהב, ולמה הזכיר בכאן ציפוי המזבח, שהי"ל להזכיר זה אחר זה כשהזכיר מעשה יתר כלי המקדש:

ויבן באר כי את עשרים אמה של הדביר, הגם שהבנין החצוני שלו של אבן היה ג"כ גבהו שלשים אמה כמו ההיכל, בכ"ז הבנין הפנימי שלו של עץ לא בנה רק גובה עשרים כי בנין זה היה מן הקרקע עד הקירות, לא עד קירות הסיפון שהוא עד התקרה כמו ההיכל רק עד הקירות לבד שהוא עד גובה עשרים אמה, עד שם היה מחופה בארזים, ובד"ה באר שמשם ולמעלה היה מחופה באבנים טובות, וכן לא באר כאן במה חפה את הרצפה ובאר בד"ה כנ"ל בפסוק הקודם:

ויבן לו מבית לדביר רצה לומר עוד בנה מחיצה מפסקת בין ההיכל ובין עשרים אמה של ירכתי הבית ובנין זה היה מבית ר"ל בפנים להיות דביר ומחיצה לקדש הקדשים: