וַיֶּחְכַּם֮ מִכׇּל־הָאָדָם֒ מֵאֵיתָ֣ן הָאֶזְרָחִ֗י וְהֵימָ֧ן וְכַלְכֹּ֛ל וְדַרְדַּ֖ע בְּנֵ֣י מָח֑וֹל וַיְהִֽי־שְׁמ֥וֹ בְכׇֽל־הַגּוֹיִ֖ם סָבִֽיב׃

וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם. כְּמַשְׁמָעוֹ.

אֵיתָן וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע. אַחִין הָיוּ, בְּנֵי זֶרַח בֶּן יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי זֶרַח זִמְרִי וְאֵיתָן (הָיוּ לְוִיִּם מְשׁוֹרְרִים).

בְּנֵי מָחוֹל. הָיוּ יוֹדְעִים לְיַסֵּד מִזְמוֹרִים הָאֲמוּרִים בִּמְחוֹלוֹת שִׁיר, שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים עַל דּוּכָנָם מִזְמוֹרִים שֶׁיִּסְּדוּ בְסֵפֶר תְּהִלִּים: מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי; וּמַשְׂכִּיל לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי. מִדְרַשׁ אַגָּדָה בִּפְסִיקְתָּא: מִכָּל הָאָדָם - זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן; אֵיתָן הָאֶזְרָחִי - זֶה אַבְרָהָם; הֵימָן - זֶה משֶׁה; וְכַלְכֹּל - זֶה יוֹסֵף; וְדַרְדַּע - זֶה דּוֹר הַמִּדְבָּר; מָחוֹל - שֶׁנִּמְחַל לָהֶם עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל.

וַחֲכָם מִכָּל אֱנָשָׁא מֵאֵיתָן בַּר זָרַח וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַע בְּנֵי מָחוֹל וַהֲוָה שְׁמֵיהּ סַגִי בְכָל עַמְמַיָא סְחוֹר סְחוֹר:

מאיתן וגו׳. ארבעה האנשים האלו, היו מפורסמים בדורו לחכמים גדולים, וחכמת שלמה עלתה על כולם:

ויחכם מכל האדם, שהם החכמים הגדולים וחרטומים שהיו בזמנו, וכבר ידעת מה שדרשו חז"ל בזה, ועי' במהרי"א שבאר באורך ההבדל שבין חכמת שלמה ליתר החכמים, שעל שהיתה חכמתו בדרך הנס השיג הכל מן הקודם אל המאוחר בידיעה פתאומית לא בידיעה הדרגיית שלא תושג רק ע"י השגת החושים ובעמל ויגיעה וברב זמן ובריבוי ההוצעות והיא עלולה לטעות וא"א לו שישיג שרשי הדברים וצורותיהם העצמיים ולא השכלים המופשטים מחומר, ע"ש באורך:

איתן והימן וכלכל ודרדע. ולזה קרא שם איתן איתן האזרחי להיות בן זרח ואמר בני מחול להעיר שהם היו לחכמת' ראויים להלל הש"י במחול או היו ב' שמות לזרח ר"ל שנקרא שמו ג"כ מחול: