רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11הִיא אִמּוֹ. בַּת קוֹל הוֹפִיעָה וְאָמְרָה: הִיא אִמּוֹ.
וַיַּ֨עַן הַמֶּ֜לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר תְּנוּ־לָהּ֙ אֶת־הַיָּל֣וּד הַחַ֔י וְהָמֵ֖ת לֹ֣א תְמִיתֻ֑הוּ הִ֖יא אִמּֽוֹ׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
הִיא אִמּוֹ. בַּת קוֹל הוֹפִיעָה וְאָמְרָה: הִיא אִמּוֹ.
וַאֲתֵיב מַלְכָּא וַאֲמַר הָבוּ לָהּ יַת רַבְיָא חַיָא וּמִקְטַל לָא תִקְטְלוּנֵיהּ הִיא אִמֵיהּ:
תנו לה. להאשה שאמרה תנו לה את הילוד וגו׳:
היא אמו. הואיל ומרחמת עליו:
ויען המלך ויאמר, ובזה ברר מ"ש בתחלת דבריו, להכריע מתוך סדר דבריהם מי החפץ בילד ומי לא, ובזה חרץ המשפט כי היא אמו: