מְלָכִים א׳ כ״ב · י״א

וַעֲבַד לֵיהּ צִדְקִיָה בַר כְּנַעֲנָה קַרְנִין דְבַרְזֶל וַאֲמַר כִּדְנַן אֲמַר יְיָ בְּאִילֵין תְּקַטֵל יַת אֱנַשׁ אֲרָם עַד דִי תְשֵׁיצִינוּן:

צדקיה. הוא היה מנביאי הבעל:

באלה. רצה לומר: התחזק להתגבר עליהם, כאילו תנגח אותם בקרני ברזל. וכן היה דרך נביאי ה׳, לעשות דמיונות ודוגמא לדברי הנבואה:

תנגח. מלשון נגיחה והכאה:

ויעש, הראשון שחל עליו הרוח שקר היה צדקיהו עד שעשה לו קרני ברזל כאילו בו נפתח הצנור והמקור לכולם, ואחריו: