וְהָיָ֣ה ׀ בְּי֣וֹם צֵאתְךָ֗ וְעָֽבַרְתָּ֙ אֶת־נַ֣חַל קִדְר֔וֹן יָדֹ֥עַ תֵּדַ֖ע כִּ֣י מ֣וֹת תָּמ֑וּת דָּמְךָ֖ יִהְיֶ֥ה בְרֹאשֶֽׁךָ׃

וִיהֵי בְּיוֹם מִפְקָךְ וְתֶעְבַּר יַת נַחֲלָא דְקִדְרוֹן מִידַע תִּידַע אֲרֵי מֵימַת תְּמוּת חוֹבַת קְטוֹלָךְ תְּהֵא בְרֵישָׁךְ:

את נחל קדרון. שהיה סמוך לירושלים, ודרך בו יוצאים מן העיר:

דמך. עון מיתתך יהיה על ראשך, כי היה לך להזהר: