מְלָכִים א׳ י״ט · ו׳

רְצָפִים. פֶּחָמִים, וְכֵן: וּבְיָדוֹ רִצְפָּה.

וְאִסְתְּכֵי וְהָא אִסָדוֹהִי חֲרָרָא מְעַפְפָא וּצְלוּחִיתָא דְמַיָא וַאֲכַל וּשְׁתֵי וְתַב וּשְׁכִיב:

מראשותיו. סמוך לראשו:

עוגת. חררה:

רצפים. אפויה על גבי גחלים, כמו (ישעיה ו ו) ובידו רצפה:

ויבט, עוגת רצפים עוגה של רשפי אש, נדמה לו כאילו רשפי אש נתאחדו כדמות עוגה הראויה למאכל, וכאילו צוהו לאכול העוגה הזאת, שהוא כפי המשל, שגופו יזדכך מן חלק העפר ויעשה כבריות המורכבות מיסודות הקלים אש ומים ורוח, כענין עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, וכמ"ש שהשדים גופות מורכבות מאש ורוח או אש ומים, והם אוכלים ושותים לדעת חז"ל והמקובלים, אשר גם אכילתם היא מדברים הדומים להרכבתם וכפי הנמשל הרצפה רומז אל דבר הנבואה, והמים רומז להתורה, כמ"ש ובידו רצפה (ישעיהו ו׳:ו׳) ותרגמו ובפומיה ממלל, ואומר הוי כל צמא לכו למים, שהיה מזונו עתה ענין רוחני אלהי:

עוגת רצפים. ר"ל עוגה שנאפית ברצפי אש: