רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וַיִּבַשׁ הַנַּחַל. כְּדֵי שֶׁיֵּדַע צֹרֶךְ הַגְּשָׁמִים וְיַטְרִיחַ לִגְלוֹת, שֶׁהָיָה קָשֶׁה בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּרָעָב.
מְלָכִים א׳ י״ז · ז׳
וַיְהִ֛י מִקֵּ֥ץ יָמִ֖ים וַיִּיבַ֣שׁ הַנָּ֑חַל כִּ֛י לֹא־הָיָ֥ה גֶ֖שֶׁם בָּאָֽרֶץ׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
מְלָכִים א׳ י״ז ז׳ נלמד כאן עם 3 מפרשים קלאסיים: רש״י, תרגום יונתן, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הז׳ בפרק י״ז במְלָכִים א׳, מתוך 24 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.
כל המפרשים
תרגום יונתן
תרגום יונתן בן עוזיאלוַהֲוָה מִסוֹף יוֹמִין וִיבַשׁ נַחְלָא אֲרֵי לָא הֲוָה מִטְרָא בְּאַרְעָא:
Mikraot Gedolot
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19וייבש הנחל הנה יש מטר השגחיי ומטר טבעי, כמו שבארנו במק"א, המטר הטבעי בא ע"י עליות האדים מן הארץ למעלה אשר אם ימלאו העבים אדים על הארץ יריקו בהכרח, והנה כל עוד שהנחלים לא התיבשו בארץ היו האדים עולים מן הנחלים והצמחים וכל מוצא מים, והיה הגשם מחויב מצד הטבע ולכן הוצרך אליהו לשבת שם על המשמר, אצל הגבול, להכניע את הטבע אל פקודתו בל תריק את אשר בה, אולם אחר יבושת הנחל הגדול הזה אז בודאי יבשו כל מוצא מים וכן תמו הלחות בין בארץ בין באויר הנשימה, כי יבשו ע"י החום ונדו להם, ולא היה עוד הגשם מחויב מן הטבע כאשר הוא בעת יבושת ימים רבים, אז לא היה צריך עוד שמירה לזה והיה יכול להתרחק מן א"י ולצאת לצידון, וזה רמז במ"ש כי לא היה גשם שכבר לא היה מוכן במציאות מצד הטבע, עד ירד מטר השגחיי:
On Your Way