מְלָכִים א׳ ט״ז · ד׳

הַמֵּ֤ת לְבַעְשָׁא֙ בָּעִ֔יר יֹאכְל֖וּ הַכְּלָבִ֑ים וְהַמֵּ֥ת לוֹ֙ בַּשָּׂדֶ֔ה יֹאכְל֖וּ ע֥וֹף הַשָּׁמָֽיִם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

תרגום יונתן בן עוזיאל

דִימוּת לְבַעְשָׁא בְּקַרְתָּא יֵכְלוּן כַּלְבַיָא וְדִימוּת לֵיהּ בְּחַקְלָא יֵכְלוּן עוֹפָא דִשְׁמַיָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

המת לבעשא בעיר יאכלו הכלבים. ר"ל שלא יבא אחד מהם אל קבר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל