רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי. חִיאֵל אֲשֶׁר מִבֵּית אֵל, כְּמוֹ: יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי, וְלֹא נֶאֱמַר הַבֵּית לַחְמִי; וְכֵן יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי, בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל, וְלֹא הַבֵּית שִׁמְשִׁי; וְכֵן בְּעָפְרַת אֲבִי הָעֶזְרִי וְלֹא נֶאֱמַר הָאֲבִי עֶזְרִי. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין: בֵּית הָאֱלִי, עַל שֶׁקִּבֵּל עָלָיו קִלְלוֹת יְהוֹשֻׁעַ: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה וְגוֹ'. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ חִיאֵל מִשֶּׁל (בִּנְיָמִין) וִירִיחוֹ מִשֶּׁל יְהוֹשָׁפָט (בִּנְיָמִין) וּמִפְּנֵי מָה תְלָאוֹ בְּאַחְאָב, שֶׁתּוֹלִין אֶת הַקְּלָלָה בִּמְקֻלְקָל (סְפָרִים אֲחֵרִים: בִּמְקֻלָּל).
בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ. כְּשֶׁיִּסְדָהּ, מֵת בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ, וְקָבַר וְהָלַךְ וְקָבַר כָּל בָּנָיו, עַד שֶׁמֵּת הָאַחֲרוֹן בְּהַצָּבַת דְּלָתוֹת, וְכֵן הוּא קְלָלוֹת שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ: בִּבְכוֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ.
