מְלָכִים א׳ ט״ו · ל״ג

בִּשְׁנַ֣ת שָׁלֹ֔שׁ לְאָסָ֖א מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ בַּעְשָׁ֨א בֶן־אֲחִיָּ֤ה עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּתִרְצָ֔ה עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבַּ֖ע שָׁנָֽה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בִּשְׁנַת שָׁלשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ בַּעְשָׁא. שָׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לְאָסָא, נִמְנֵית לְנָדָב וּלְבַּעְשָׁא.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן בן עוזיאל

בִּשְׁנַת תְּלַת לְאָסָא מֶלֶךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה מְלַךְ בַּעְשָׁא בַר אֲחִיָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתִרְצָה עַסְרִין וְאַרְבַּע שְׁנִין:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

בשנת שלש לאסא. השנה ההיא נחשבת גם לנדב גם לבעשא, כי בשנה ההיא הרגו לנדב, ומלך מיד:

עשרים וכו׳. ומקוטעות היו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל