מְלָכִים א׳ ט״ו · י״ג

וַיְסִרֶה מִגְּבִירָה. מִהְיוֹת גְּבִירָה.

אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ מַפְלִיא לֵיצָנוּתָא, כְּמִין זַכְרוּת עָשְׂתָה לָּהּ, וְהִיא הָיְתָה נִבְעֶלֶת לוֹ בְּכָל יוֹם.

וְאַף יַת מַעֲכָה אִמֵיהּ אַעְדָהּ מִמַלְכוּתָהּ דַעֲבַדַת טַעֲוָתָא לַאֲשֵׁרָתָא וְקָץ אָסָא יַת טַעֲוָתָא וְאוֹקֵיד בְּנַחְלָא דְקִדְרוֹן:

וגם את מעכה. מוסב על ויסר האמור במקרא שלפניו, לומר וגם את מעכה הסיר, וחוזר ומפרש שהסרתה היתה מהיות עוד גבירה ומושלת, לבל תסית אנשים לעבודת כוכבים:

אשר עשתה. בעבור אשר עשתה מפלצת, והיא דמות מה, להיות דבר נוסף אל האשרה, וכמו שעבודת גלולים נקראים עצבים, ועל שם שמעציב לב עובדיהם, כן יקרא מפלצת, כי מביא רעדה, כי היא מלשון פלצות בעתתני (ישעיהו כא ד) ובעבור זה יקראו אימים, כמו שנאמר (ירמיהו נ לח): ובאימים יתהללו:

וישרוף בנחל קדרון. רוצה לומר: שרפה והשליך עפרה לנחל קדרון, כי אפר עבודת כוכבים אסורה בהנאה:

השאלות: מ"ש וגם את מעכה אמו חסר נשוא המאמר:

וגם שיעור הכתוב ויסר את הגלולים ואת מעכה אמו שהיתה ג"כ מן הגלולים שהיו משתחוים לה לשם עבודה או שהיתה קדשה לע"ז וגם הסירה מגבירה וגם הסיר מפלצתה, שהיה שייך לעבודתה או אל היותה קדשה לאשרה:

ויסירה מגבירה. הסירה מהיות גביר' כדי שלא תביא העם לעבוד ע"ג:

מפלצת לאשרה. הוא בנין עשתה לכבוד הע"ג וקראה מפלצת לפי שהוא מביא פלצות וצרות רבות לעובדיו:

ויכרת אסא את מפלצתה. הנה שרף אותה לפי שע"ג היא אסורה בהנאה ולזה השליך עפרה בנחל קדרון שלא יהנו ממנה: