וַיִּשְׁכַּ֨ב רְחַבְעָ֜ם עִם־אֲבֹתָ֗יו וַיִּקָּבֵ֤ר עִם־אֲבֹתָיו֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔ד וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ נַעֲמָ֖ה הָעַמֹּנִ֑ית וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲבִיָּ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}

וּשְׁכִיב רְחַבְעָם עִם אֲבָהָתוֹהִי וְאִתְקְבַר עִם אֲבָהָתוֹהִי בְּקַרְתָּא דְדָוִד וְשׁוּם אִמֵיהּ נַעֲמָה דְמִבְנֵי עַמוֹן וּמְלַךְ אֲבִיָם בְּרֵיהּ תְּחוֹתוֹהִי:

ושם אמו. חזר וכתבו, לומר שעד יום מותו נדמה במעשיו למעשה אמו:

ושם אמו הזכיר זה שנית כי היא הסיתה אותו לרוע עד סוף ימיו: