רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11יִשָּׂאוּם הָרָצִים. לְפָנָיו לְכָבוֹד, וְאַחַר כָּךְ יְשִׁיבוּם אֶל תָּא שֶׁהָרָצִים עוֹמְדִים שָׁם תָּמִיד.
וַיְהִ֛י מִדֵּי־בֹ֥א הַמֶּ֖לֶךְ בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה יִשָּׂאוּם֙ הָרָצִ֔ים וֶהֱשִׁיב֖וּם אֶל־תָּ֥א הָרָצִֽים׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
יִשָּׂאוּם הָרָצִים. לְפָנָיו לְכָבוֹד, וְאַחַר כָּךְ יְשִׁיבוּם אֶל תָּא שֶׁהָרָצִים עוֹמְדִים שָׁם תָּמִיד.
וַהֲוָה בִּזְמַן דַעֲלֵיל מַלְכָּא לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ נַסְבִין לְהוֹן רָהֲטַיָא וּמְתִיבִין לְהוֹן לְדוּבָא דְרָהֲטַיָא:
ישאום הרצים. להגן עליו מהאויב הבא פתאום:
והשיבום. אחרי בוא לבית המלך:
מדי. מתי, רוצה לומר: בכל זמן, כמו (שמואל א א ז) מדי עלותה:
תא. ענין חדר מה, כמו (יחזקאל מ יג) מגג התא:
והשיבום אל תא הרצים. הנה הרצון בתא מבוא פורט"ני בלע"ז והנה היה מביא אותם לשם כדי שיהי' יותר נשמר: