רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וַיַּעַשׂ יְהוּדָה הָרָע. וְלֹא נָתְנוּ זֶה עַל לִבָּם.
וַיְקַנְאוּ. לְשׁוֹן קְנִיטָה.
וַיַּ֧עַשׂ יְהוּדָ֛ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיְקַנְא֣וּ אֹת֗וֹ מִכֹּל֙ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ אֲבֹתָ֔ם בְּחַטֹּאתָ֖ם אֲשֶׁ֥ר חָטָֽאוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וַיַּעַשׂ יְהוּדָה הָרָע. וְלֹא נָתְנוּ זֶה עַל לִבָּם.
וַיְקַנְאוּ. לְשׁוֹן קְנִיטָה.
וַעֲבַד דְבֵית יְהוּדָה דְבִישׁ קֳדָם יְיָ וְאַרְגִיזוּ קָדָמוֹהִי מִכָּל דַעֲבַדוּ אֲבָהַתְהוֹן בְּחוֹבֵיהוֹן דִי חָבוּ:
מכל אשר עשו. יותר ממה שהכעיסו אבותם בימי השופטים:
ויקנאו. הרגיזו, כמו (דברים לב טז) יקניאהו בזרים:
ויקנאו אותו. רוצה לומר ויכעיסו אותו בעבד' ע"ג: