מְלָכִים א׳ י״ד · י״ג

דָּבָר טוֹב. שֶׁבִּטֵּל מִשְׁמַרְתּוֹ, שֶׁהוֹשִׁיבוֹ אָבִיו שׁוֹמֵר שֶׁלֹּא יַעֲלֶה אִישׁ לָרֶגֶל, וּבִטֵּל מִשְׁמַרְתּוֹ וְעָלָה.

וְיִסְפְּדוּן לֵיהּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְיִקְבְּרוּן יָתֵיהּ אֲרֵי דֵין בִּלְחוֹדוֹהִי יִתְכְּנֵישׁ לְיָרָבְעָם לְקִבְרָא חֲלַף דְאִשְׁתְּכַח בֵּיהּ פִּתְגַם דְתַקֵין קֳדָם יְיָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל בְּבֵית יָרָבְעָם:

דבר טוב. לא פירש מהו הדבר הטוב, ורבותינו ז״ל אמרו, שבטל משמרתו ועלה לרגל:

בבית ירבעם. בכל בית ירבעם, נמצא רק בו דבר טוב:

יען נמצא בו דבר טוב אל ה' אלהי ישראל. רוצה לומר שאין בבית ירבעם שנמצא' בו דבר טוב לה' זולת זה ולזה רצה הש"י לעשות לו טוב קצת והוא שיבא אל קבר וספדו לו כל ישראל אך מהשאר לא יבא אחד אל קבר והנה לא פירש אי זה דבר טוב נמצ' בו לה' וראוי שתדע שנמצאו בו דברים רעים רבים שלולי זה לא היה זה הגמול לבד ראוי לו אך יהיה ראוי שימשוך אחרי אביו ומה שידמ' לזה מהטובות: