וַיֹּ֤אמֶר אִישׁ־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אִם־תִּתֶּן־לִי֙ אֶת־חֲצִ֣י בֵיתֶ֔ךָ לֹ֥א אָבֹ֖א עִמָּ֑ךְ וְלֹא־אֹ֤כַל לֶ֙חֶם֙ וְלֹ֣א אֶשְׁתֶּה־מַּ֔יִם בַּמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃

וַאֲמַר נְבִיָא דַייָ לְמַלְכָּא אִם תִּתֵּן לִי יַת פַּלְגוּת בֵּיתָךְ לָא אֵיעוּל עִמָךְ וְלָא אֵיכוֹל לַחְמָא וְלָא אֶשְׁתֵּי מַיָא בְּאַתְרָא הָדֵין:

השאלות: מ"ש לא אבא עמך משמע שאף בלא שיאכל רק שיבא לביתו אסור לו:

לא אבא עמך ר"ל יש לי שני מניעות למלאות מבוקשך, א. שלא אוכל לבא עמך לביתך, כי דרך הנביא מיהודה לבית אל היה דרך שכם או תרצה ששם היה בית ירבעם, שהנביא חשב תחלה שירבעם בביתו והלך לשם, ומשם (שנודע לו שירבעם בבית אל) הלך לבית אל וא"כ לא יוכל לשוב בדרך הזה שכבר הלך בו, ב. אף שתרצה שאסעוד אצלך פה בעיר לא אוכל לחם וכו' במקום הזה: