מְלָכִים א׳ י״ג · ו׳

אֱלֹהֶיךָ. וְלֹא אֱלֹהַי, עֲדַיִן עוֹמֵד בְּמִרְדּוֹ.

וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה. עוֹמֵד וּמַקְטִיר לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.

וַאֲתֵיב מַלְכָּא וַאֲמַר לִנְבִיָא דַייָ צַלֵי כְעַן קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ וּבָעֵי מִן קֳדָמוֹהִי וּתְתוּב יְדִי לִי וְצַלִי נְבִיָא דַייָ קֳדָם יְיָ וְתָבַת יְדָא דְמַלְכָּא לֵיהּ וַהֲוַת כְּקַדְמֵיתָא:

ותשוב. רצה לומר: שאוכל להשיב ידי:

ותשב. היה משיבה אליו, ונתרפאת מעתה והיתה כבראשונה:

חל. ענין בקשה, כמו (שמות לב יא) ויחל משה:

ויען המלך ויאמר ירבעם א"ל זה כדמות תשובה, ענה ואמר המופת שנתת וכן יבושת היד אינו מכריע עדיין, עד שתראה שתוכל לעשות דבר והפוכו שתתרפא היד, וגם שרצה לראות אם יש לו תקנה בתשובה שאם יוכל לרפאות בתפלתו חולי גופו יאמין שתועיל תפלת הנביא לרפאות גם חולי נפשו ולהחזירו בתשובה:

חל נא את פני ה' אלהיך והתפלל בעדי. זה פלא כ"א רב חטאי ירבעם הסכים הש"י לשמוע תפלת הנביא לרפאו ואפשר כי עשה זה כדי שישוב בתשובה בראותו אלו המופתים ועם כל זה לא שב ירבעם מדרכו הרעה כמו שספר אחד זה: