מְלָכִים א׳ י״ג · י״א

וְנָבִיא אֶחָד. נְבִיא הַשֶּׁקֶר.

יוֹשֵׁב בְּבֵית אֵל. וְאֵינוֹ מִשָּׁם, אֶלָּא מִשּׁוֹמְרוֹן בָּא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּפָרָשַׁת יֹאשִׁיָּהוּ: וַיְמַלְּטוּ עַצְמוֹתָיו אֶת עַצְמוֹת הַנָּבִיא אֲשֶׁר בָּא מִשּׁוֹמְרוֹן.

וּנְבִיָא שַׁקָרָא חָד סָבָא יָתֵיב בְּבֵית אֵל וַאֲתָא בְרֵיהּ וְאִשְׁתָּעֵי לֵיהּ יַת כָּל עוֹבָדָא דַעֲבַד נְבִיָא דַייָ יוֹמָא דֵין בְּבֵית אֵל יַת פִּתְגָמַיָא דְמַלֵיל עִם מַלְכָּא וְאִשְׁתָּעוּנוּן לַאֲבוּהוֹן:

ויספרום. מתחלה בא האחד וספר ואחר כך באו יתר בניו וספרו גם המה:

השאלות: מז"ש ויספר ויספרום, את המעשה את הדברים:

ויספר לו את כל המעשה אשר עשה איש האלהים מקריעת המזבח ויבושת היד ורפואתה, את הדברים אשר דבר הנבואה העתידה שנבא על המזבח, ודבר ה' שלא ישוב בדרך אשר בא וכו', ויספרום לאביהם ר"ל ואח"כ באו יתר בניו וכולם ספרו לו המעשה:

ויבא בנו ויספר לו. הנה בנו האחד התחיל הספור במה שעשה איש האלהים בבית אל ובנו אחר ספר הדברים אשר דבר אל המלך באופן שבניו ספרו לו אלו הספורים לאביהם: