אִֽם־יַעֲלֶ֣ה ׀ הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה לַעֲשׂ֨וֹת זְבָחִ֤ים בְּבֵית־יְהֹוָה֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וְ֠שָׁ֠ב לֵ֣ב הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֶל־אֲדֹ֣נֵיהֶ֔ם אֶל־רְחַבְעָ֖ם מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַהֲרָגֻ֕נִי וְשָׁ֖בוּ אֶל־רְחַבְעָ֥ם מֶלֶךְ־יְהוּדָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה וְגוֹ'. אֵין יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד בִּלְבַד, וְיִהְיֶה הוּא יוֹשֵׁב וַאֲנִי עוֹמֵד, וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית בִּזְמַן הַקְהֵל, יִקְרָא אֶת פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא רֹאשׁ בִּמְדִינָתוֹ, וַאֲנִי כִּשְׁאָר הָעָם, נִמְצֵאתִי בָּזוּי.
אִם יִסַק עַמָא הָדֵין לְמֶעְבַּד נִכְסַת קוּדְשִׁין בְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ בִּירוּשְׁלֵם וְיִתְפְּנֵי לִבָּא דְעַמָא הָדֵין בָּתַר רִבּוֹנְהוֹן בָּתַר רְחַבְעָם מֶלֶךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָא וְיִקְטְלֻנַנִי וִיתוּבוּן לְוַת רְחַבְעָם מֶלֶךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה:
אם יעלה. כשיעלה העם הזה וכו׳:
ושב לב. לאהבו ולחפוץ בו, בראותם כי לו לבדו הרשות לשבת בעזרה, ולא לזולתו:
ושבו אל רחבעם. להיות הוא עליהם למלך:
אם יעלה העם הזה. ר"ל אם אניח העם הזה לעלות ולעשות זבחים בבית ה' בירוש' בשלש רגלים כפי מה שתחייבם התורה הנה ישוב לב העם לאדניה' בראות' כבודו בירוש' ואת כבוד בית ה' כי עושר גדול הוריש שלמה לרחבעם:
