רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וְאֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן. הָעוֹמְדִים עַל הַגְּבוּל, שֶׁיְּהוּדָה וּבִנְיָמִין הָיָה גְּבוּלָם סָמוּךְ זֶה לָזֶה.
מקור: ספריא · CC BY
וְאֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן. הָעוֹמְדִים עַל הַגְּבוּל, שֶׁיְּהוּדָה וּבִנְיָמִין הָיָה גְּבוּלָם סָמוּךְ זֶה לָזֶה.
וַאֲתָא רְחַבְעָם לִירוּשְׁלֵם וּכְנַשׁ יַת כָּל בֵּית יְהוּדָה וְיַת שִׁבְטָא דְבֵית בִּנְיָמִין מְאָה וְתַמְנָן אַלְפִין גְבַר גִבַּר עָבְדֵי קְרָבָא לְאַגָחָא קְרָבָא עִם בֵּית יִשְׂרָאֵל לַאֲתָבָא יַת מַלְכוּתָא לִרְחַבְעָם בַּר שְׁלֹמֹה:
ויקהל, להלחם, כי חשבו שה' יושיעם אחר שהמלוכה מובטחת לזרע בית דוד, וז"ש להשיב את המלוכה אל רחבעם בן שלמה:
ואת כל בית יהודה ובנימן ויתר העם. זה לאות שמלך על יהודה ובנימן גם היה עמו משאר השבטים וזה אמרו ויתר העם ואחשוב שהיו יושבים בירושלם מכל השבטים ואותם נשארו לרחבעם גם אפשר כי משבט שמעון נשאר מעט במלכות רחבעם כי נחלת שמעון היתה מפוזרת תוך נחלת בני יהודה כמו שנזכר בספר יהושע: