רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11נִיר. מֶמְשָׁלָה, וְ'נִיר' לְשׁוֹן 'עֹל'.
וְלִבְנ֖וֹ אֶתֵּ֣ן שֵֽׁבֶט־אֶחָ֑ד לְמַ֣עַן הֱיֽוֹת־נִ֣יר לְדָֽוִיד־עַ֠בְדִּ֠י כׇּֽל־הַיָּמִ֤ים ׀ לְפָנַי֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֣רְתִּי לִ֔י לָשׂ֥וּם שְׁמִ֖י שָֽׁם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
נִיר. מֶמְשָׁלָה, וְ'נִיר' לְשׁוֹן 'עֹל'.
וְלִבְרֵיהּ אֶתֵּן שִׁבְטָא חַד בְּדִיל לְקַיָמָא מַלְכוּ לְדָוִד עַבְדִי כָּל יוֹמַיָא קֳדָמַי בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְאִתְרְעֵיתִי לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתִּי תַּמָן:
ניר. רצה לומר: מלך מושל, וכן הוא אומר (תהלים קלב יז): ערכתי נר למשיחי. ויקרא המלך כן, על שם שמשפיע ומאיר, ובאורו נראה אור:
לדוד עבדי. להיות מזרעו מלך מושל:
ניר. כמו נר: