וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא וְיָרׇבְעָ֖ם יָצָ֣א מִירוּשָׁלָ֑͏ִם וַיִּמְצָ֣א אֹת֡וֹ אֲחִיָּה֩ הַשִּׁילֹנִ֨י הַנָּבִ֜יא בַּדֶּ֗רֶךְ וְה֤וּא מִתְכַּסֶּה֙ בְּשַׂלְמָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וּשְׁנֵיהֶ֥ם לְבַדָּ֖ם בַּשָּׂדֶֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וַהֲוָה בְּעִידָנָא הַהִיא וִיָרָבְעָם נְפַק מִירוּשְׁלֵם וְאַשְׁכַּח יָתֵיהּ אֲחִיָה שִׁלוֹנָאָה נְבִיאָה בְּאוֹרְחָא וְהוּא מִתְכַּסֵי בִּכְסוּתָא חַדְתָּא וְתַרְוֵיהוֹן אִינוּן בִּלְחוֹדֵיהוֹן בְּחַקְלָא:
ויהי בעת ההיא. כאשר מינהו, ויצא מירושלים ללכת לגבות המס:
והוא. על אחיה השילוני חוזר:
ושניהם לבדם. ולא היה שם מי, לגלות הדבר אשר יעשה:
ויהי בעת ההיא ועוד התחבר לזה האומץ שהשיג ע"י נבואת אחיה השלוני שאמץ את לבבו ע"י נבואתו, ועי"ז מצא את לבבו להרים יד במלך:
