וַיָּ֨קֶם אֱלֹהִ֥ים לוֹ֙ שָׂטָ֔ן אֶת־רְז֖וֹן בֶּן־אֶלְיָדָ֑ע אֲשֶׁ֣ר בָּרַ֗ח מֵאֵ֛ת הֲדַדְעֶ֥זֶר מֶלֶךְ־צוֹבָ֖ה אֲדֹנָֽיו׃

וַיָּקֶם אֱלֹהִים לוֹ שָׂטָן. לִשְׁלֹמֹה, וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר נָתַן הַנָּבִיא לְדָוִד: אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים.

וַאֲקֵם יְיָ לֵיהּ סָטָן יַת רְזוֹן בַּר אֶלְיָדָע דַעֲרַק מִן קֳדָם הֲדַדְעֶזֶר מַלְכָּא דְצוֹבָה רִבּוֹנֵיהּ:

ויקם אלהים לו שטן, רצה לומר שהקים שטן שיתחבר לו היינו אל הדד שעל ידו יקים הדד את מזימת לבו, והוא את רזון בן אלידע שהוא לא היה לו איבה על ישראל, כי בהפך השיג טובה על ידם כי הוא ברח מאת הדרעזר מלך צובה אדוניו: