וְ֠כֹ֠ל כְּלֵ֞י מַשְׁקֵ֨ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ זָהָ֔ב וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י בֵּֽית־יַ֥עַר הַלְּבָנ֖וֹן זָהָ֣ב סָג֑וּר אֵ֣ין כֶּ֗סֶף לֹ֥א נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה לִמְאֽוּמָה׃

אֵין כֶּסֶף לֹא נֶחְשָׁב. אֵין כֶּסֶף בְּאֶחָד מֵהֶם, כִּי לֹא נֶחְשָׁב.

וְכָל מָנֵי מִשְׁתַּיָא דְמַלְכָּא שְׁלֹמֹה דַהֲבָא וְכָל מָנֵי בֵּית מְקֵרַת מַלְכָּא דַהֲבָא טָבָא לֵית כַּסְפָּא לָא אִתְחֲשִׁיב בְּיוֹמֵי שְׁלֹמֹה לְמִדָעַם:

אין כסף. לא היה בהם כלי כסף, כי הכסף לא היה נחשב למאומה:

סגור. הנסגר בכור, לצרפו להסיר הסיג:

למאומה. לכלום: