מְלָכִים א׳ י׳ · י״ב

מִסְעָד לְבֵית ה'. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים כְּתִיב: מְסִלּוֹת לְבֵית ה', לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר, הַמִּסְעָד הַזֶּה לְשׁוֹן רִצְפָּה.

לַשָּׁרִים. לִבְנֵי לֵוִי.

וַעֲבַד מַלְכָּא יַת אֲעֵי אַלְמוֹגַיָא סָעִיד לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ וּלְבֵית מַלְכָּא וְכִנוֹרַיָא וְנִבְלַיָא לִבְנֵי לֵוִי לָא אֲתוֹ כֵן אֲעֵי אַלְמוֹגִין וְלָא אִתְחֲזִיאוּ עַד יוֹמָא הָדֵין:

מסעד. הוא העליה שזכר למעלה שהיה לבית ה׳ ולבית המלך, רצה לומר: מזה לזה, ובדברי הימים (ב ט יא) נקרא מסילה על היותו מסילה ללכת בה, וכאן נקרא מסעד, לפי שהיה לו כעין מעקה מפה ומפה, להיות העולה נשען ונסעד בהם:

לשרים. למשוררים:

לא בא כן. מעולם לא בא משם בכמות רב ובגודל כאשר אז:

מסעד. משען:

מסעד לבית ה' ולבית המלך. הנה בספר ד"ה כתוב תמורת זה מסלות ולזה אחשוב שבעליה אשר יעלה בה בית ה' מבית המלך עשה כדמות מעקה מעצי האלמוגים שיסמך האדם בהם במסלתו בזאת העליה וכן הענין בשאר העליות אשר היו בבית ה' ובבית המלך כי לא היו בהם מעלות לא בכבש המזבח ולא בעליות אשר יעלו בהם אל היציעים לפי מה שהתבאר מדברינו והנה אמרה התורה ולא תעלה במעלות על מזבחי וידמה שהמלך סדר גם כן כמו זה בביתו שלא תגלה ערות איש בעלותו שם ואיך שהיה הנה היה המעקה הוא מסעד למסלות אשר ידרכו בהם בעליות ההם:

וכנורות ונבלים לשרים. ר"ל שכבר עשה מעצי האלמוגים כנורות ונבלים למשוררים בכלי זמר:

לא בא כן עצי אלמוגים ולא נראה. אחשוב שהרצון בזה שלא באו עצי אלמוגים גדולים כאלו שיהיו נכונים לעשות מהם מה שעשה שלמה מאלו: