רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11אֲבָל אֲדֹנֵינוּ. כְּלוֹמַר, עַכְשָׁיו אֵין בְּשׂוֹרָתִי טוֹבָה לְךָ.
וַיַּ֙עַן֙ יֽוֹנָתָ֔ן וַיֹּ֖אמֶר לַאֲדֹנִיָּ֑הוּ אֲבָ֕ל אֲדֹנֵ֥ינוּ הַמֶּלֶךְ־דָּוִ֖ד הִמְלִ֥יךְ אֶת־שְׁלֹמֹֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
אֲבָל אֲדֹנֵינוּ. כְּלוֹמַר, עַכְשָׁיו אֵין בְּשׂוֹרָתִי טוֹבָה לְךָ.
וַאֲתֵיב יוֹנָתָן וַאֲמַר לַאֲדֹנִיָהוּ בְּקוּשְׁטָא רִבּוֹנָנָא מַלְכָּא דָוִד אַמְלִיךְ יַת שְׁלֹמֹה:
אבל. רצה לומר: לא כמו שתחשוב שאבשר טוב, אבל הוא בהפך, כי המלך דוד וכו׳, ורעה היא:
ויען יונתן, אבל לא כדברך כי אדונינו המלך דוד המליך את שלמה, זה אמר דרך כלל, עתה פרט פרטי הדברים: